המילים האחרות.

בימים רגילים כשהשמיים אפורים - זה בגלל המזג אויר,

אבל היום זה בגלל שזה יום הזכרון.

בימים רגילים שפתאום יש רוח ממש חזקה - זה בגלל המזג אויר,

אבל היום זה בגלל שזה יום הזכרון.

בימים רגילים כשאנשים שמים משקפי שמש - זה בגלל שזה יפה,

אבל היום זה בשביל להסתיר את הדמעות.

בימים רגילים כל אחד לובש חולצה בצבע שונה,

אבל היום כולם לובשים לבן, כי זה יום הזכרון.

בימים רגילים רק השכולים נושאים את הכאב שבאובדן,

אבל היום מדינה שלמה נושאת אותו, כי זה יום הזכרון.

בימים רגילים אתה לא חושב לפני שאתה צוחק או עושה שטויות,

אבל היום כן, כי זה יום הזכרון.

בדרך כלל כשאני קמה בבוקר,

אני ישר מסתכלת החוצה לשמיים.

היום הסתכלתי, כמו כל יום,

ולהפתעתי גיליתי שהן כחולות מתמיד,

עם עננים לבנים מטיילים פה ושם.

וזה עשה לי לחשוב על המון דברים,

כי כבר ציפיתי ליום אפור מתמיד.

אפור, קר, ועצוב. אחד כזה שעושה להרבה אנשים רע.

ולא היה אפור וקר, היה רק עצוב, וגם הוא עשה רע.

ורק חשוב לי להגיד,

שבאמת קטונתי במילים.

זה הרבה יותר עמוק ממה שפוסט יכול לתאר.

אבל עדין חשוב לציין.

3> זיס.