לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הzמן שלי אז סתמו ותנו לי לחפור בשקט =]


בין טימטום לסטלנות, הפרנויה והגאונות מגיעים החיים.

Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

"חם לי בחוץ ואתה נשאר איתי.."


השעה : 12:35:28 בבוקר
המטרה: להחליק על פיסת ניילון ענקית מלאה בסבון בגן עם המון דשא בלי ליפול על הטוסיקון.
התנאים: קשים

נשמע עצוב?
קשה לביצוע?
תתפלאו..מאוד קל ליפול על עצם הזנב שאתה חושב שאתה יודע להתגלטש על מגלשה או על פיסת ניילון מלאה בסבון, ואתה לא.
אתה נעמד על הדשא בגד ים מכנס ורעידות קלות ברגליים. מוציא תחת לכיוון האנשים מאחוריך בעודם חושדים שאתה עומד להפליץ.
מכווץ עין אחת, ננעל על מטרה ומתחיל לרוץ. אתה מגיע לניילון ואינך יודע מה לעשות אתה פשוט ממשיך לרוץ על הניילון מלא המים והסבון וחושב,
"מה לעזעזאל אני אמור לעשות עכשיו??", ואז מגיעה ההזדמנות של החיים להיות על הניילון בשכיבה במקום להמשיך לרוץ.
חבל שבמסגרת מערכת החינוך לא לימדו איך לזנק לניילון מלא סבון בלי לשבור עצם בגוף. ובעודך מזנק לניילון את מרגיש לא בנוח עם התחת שלך, כואב לך.
אתה מחליט לנוח לשבת בצד ולנוח אבל שכחת שנפלת הרגע על התחת ואינך יכול לשבת כמו בן אדם. רועד, מת מקור, כואבים העזורים ומחליט לשכב על הדשא
עד שלשאר ימאס ויחליטו לחזור לנקודת ההתחלה ממנו התחלתם, מבנה משופץ קלות, עלוב במקצת, צבוע יפה ודורש מיסי חניך להתקיים- קן הנוער העובד והלומד.

"אתם תצליחו, אני מכיר אתכם.
אתם תגדלו, אני בטוח.
אתם תסתמו יותר בפעולות, טוב אולי זה פחות.
אתם גדולים מהחיים, תהוו גאווה."
מילות סיום לפני החיבוק האחרון ממנו לפני שהוא עוזב אותנו רישמית לטובת צבא ההגנה לישראל.
המדריך שלנו מזיל דמעה וחצי לפני הפרידה האחרונה מאיתנו אחרי ערב סיום מרגש מכל השכבה הבוגרת שהיה שבוע לפני כן.

"אל תעזוב כי קייצת עכשיו
ושכחנו ת'כובע בבית
ללכת ללכת עוד כמה אפשר
יש מי שדואג לי בבית
ובא לי כבר גלידה לייט"

"אינך יכול ככה סתם ללכת
אינך יכול לעזוב אותי
אינך יכול כי עכשיו קייצת
כי חם לי בחוץ ואתה נשאר איתי"

5 שורות שאינן יכולות לתאר במדויק יותר את קבוצת בעלת 25 חניכים צעקנים, מעצבנים, חכמים, קרציות, בעלי ספונטניות רבה, חרמנים, סטלנים.
והאנשים שאוהבים אחד את השני מאשר את עצמם שבאמת כל אחד משלים את השני. הכרה רק של שנתיים אומנם אבל שווים אחד לשני.
4 שורות שאינן יכולות לבטא געגוע שללנו למדריך שלפעמים אומנם עיצבן אותנו ועיצבנו אותו. כעס ואנחנו עליו. צחק ואנחנו עליו.

נכתב על ידי , 14/8/2008 12:10  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזיסיה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זיסיה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)