בלי דיבורים מיותרים, החפירה תיהיה בסוף:
פרק 13
סטייסי פתחה את דלת ביתה בשקט, נכנסת אליו על קצות אצבעותיה עם תיק גדול על גבה.
היא עלתה בשקט במעלה המדרגות, נזהרת שלא להשמיע קול כלשהו שיסגיר את נכחותה בבית.
"סטייסי!" צווחה נשמעה. סטייסי שלחה מבטה לקומה השניה בחשש.
"סטייסי! מתוקה שלי חזרת!" אווה ירדה במגושמות בגרם המדרגות וחיבקה- או יותר נכון מחצה, את סטייסי בין זרועותיה.
"אמא... אוויר.. לא.. לנשום..." נחנקה סטייסי.
"אוי, מצטערת..." צחקקה אווה בטמטום אופייני לה, ועזבה את סטייסי לנפשה, נותנת לה אוויר- מילולית.
סטייסי עקפה את אווה בעצבנות והמשיכה בלעלות לחדרה, כשאווה עוקבת אחריה כמו כלבלב קטן ומעצבן.
"אז מה... חזרת?" היא צייצה בקול מאושר, ולא חיכתה לתשובה. "מובן שחזרת! ידעתי שתחזרי בסוף."
''שיהיה..." סטייסי שפכה את תוכן התיק על הרצפה, שכלל המון בגדים ופתחה את הארון.
"אז מה...?" אווה התיישבה על המיטה. "את וביל רבתם?"
"לא," גיחכה סטייסי "נגמרו לי התחתונים."
~~**~~**~~**~~
"את זה לכביסה, שיהיה נקי שבוע הבא... אה כן, ותקני לי טמפונים, תכיני לי אותם עם הכביסה הנקייה ביום ראשון..." מלמלה סטייסי בהיסח דעת ודחפה לידיה של אווה ערמות בגדים מלוכלכים והלבשה תחתונה שהייתה זקוקה לכיבוס.
"אבל חמודה, רק הגעת! כבר ללכת?"
"אמא הגעתי לפני חצי שעה..." סטייסי ירדה בגרם המדרגות, לבושה בבגדים נקיים ועם תיק ארוז על גבה.
"זה ממש קצת!"
"זה יותר מידי."
"אבל חמודה, את לא רוצה להישאר לארוחת ערב?!"
"אמ... לא."
"אבל סטייס-"
"-רגע, את זוכרת נכון?! את תכיני לי את הבגדים האלה לשבוע הבא?"
"כן אב-"
"-יופי, ובנוסף לטמפונים דחפי לשם איזה דאודורנט הא? שלי תכף נגמר."
"בסדר, אב-"
"-ביי אמא!"
סטייסי טרקה את הדלת, מותירה את אימה לבדה. שוב.
~*~*~*~*~
"הו טום!" נשמעו גניחות רמות ברגע שסטייסי פתחה את דלת ביתו של ביל.
'מה לעזאזל...?!'
היא נכנסה לסלון ומה שראתה גרם לה לרצות לרוץ לשירותים להקיא.
"אומייגד!" היא צרחה, וכיסתה את עיניה בידיה, מסובבת את גבה לטום והזיון האחרון שלו.
"טום! דאמט! טום! למה בסלון?!"
"אני מצטער..." נשמע קולו הנבוך של טום.
"טום, פאק... אתה נורמלי?! אתה עשית לי טראומה לכל החיים!" סטייסי נשמה עמוק. "אתם לבושים?"
"כבר כן...."
סטייסי הסתובבה, כולה אדומה כעגבנייה.
"גאד... איכס."
"סורי..." טום צחקק. "סטייס זאת איזבלה..."
'איזבלה...' סטייסי ניסתה להיזכר. "היא זונה?"
"לא!" טום נלחץ לעזרתה של איזבלה, שעמדה לבכות. "הזאת מכיתה י'... שדיברתי עליה..."
"אה!" נזכרה סטייסי. "הפרוצה!"
"מה?!" זעקה איזבלה, וניגשה לטום במבט עצבני. "ואני.. אני עוד חשבתי שאתה חמוד!"
"אאוץ..." עיוותה סטייסי את פניה כשאר טום חטף סטירת לכי כואבת במיוחד.
"לא איזבלה אני לא אמרתי את זה! אני נשבע לך!"
"אה! נכון! אתה לא אמרת את זה!" סטייסי נזכרה, וטום נשם לרווחה. "אתה אמרת שאתה מת להכניס אותה למיטה כי אתה אחד בין היחידים שלא עשה אותה!"
טום קיבל עוד סטירה. "חוצפן!" איזבלה התלבשה ויצאה מן הבית על סף דמעות.
סטייסי הביטה בטום ודלת הנטרקת בבלבול.
"אתה חושב שהיא נעלבה?"
למי שלא הבין שאין לי זמן לפרסם זה בעיות שלו, תמשיכו להגיב נאצה, בסוף אני פשוט אנטוש את הבלוג לגמריי ובתחת שלי שיש כמה בודדים שרוצים להמשיך לקרוא. נאצה לא מדרבנת אותי ולהפך רק מורידה את החשק. אז תגידו שאני זונה תגידו מה שבא לכם, בסופו של דבר יישבר לי מכולכם.
ואגב, לכל מי שמגיב "לא מקדם את העלילה" , אז כנראה לא הבנתם נכון, לסיפור הזה אין פאקינג עלילה ואם יש היא תתחיל ממש לקראת הסוף שעוד לא כתבתי כי אין לי השראה.
יש לי מלא דברים על הראש כרגע והסיפור הזה הוא לא בדיוק בראש סדר העדיפויות, אז אני מאוד מצטערת אם אני לא מעדכנת כמו בחופש הגדול אבל זה מה יש.
פרק הבא יהיה בסופ"ש הבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
