סורי על ההזנחה, אני עברתי לבית ספר חדש ואני חוזרת נורא מאוחר, כי הוא בתל אביב וזה נסיעה של שעה ממנו אלי הביתה, ויש לי גם מלא שעות, ואני פשוט לא על המחשב.
אז מצטערת אבל הפרקים לא יתפרסמו בתדירות כזאת גבוהה, כפי שכבר הבנתם.
תהנו.
פרק 12
"לא נכון..." היא פערה את עיניה לרווחה. "אתה לא זוכר?!"
"זוכר מה? זה היום הולדת שלי ולא יודעתי על זה?" הוא הביט בה במבט חושש.
"יא דפוק אנחנו חוגגים היום שנתיים!"
"אוי, נכון!"
סטייסי נאנחה ביאוש.
"סטייסי אני מצטער..."
"זה בסדר, אם לא סברינה גם אני הייתי שוכחת..."
ביל חייך וזרועותיו חיבקו את מותניה של סטייסי. "אני-אוהב-אותך."
סטייסי הניחה את ראשה על כתפו, אך לפתע התנתקה ממנו והביטה בו בהרמת גבה. "רק שניה, אז מה פשר הפרצופים שעשית לי כל הבוקר?!"
"אה... זה..." ביל נראה נבוך, ומלמל כ"כ חלש שבקושי היה אפשר לשמוע. "היו לי סוג של עצירות..."
~~**~~**~~**~~
"אח קטן!!!" נשמעה קריאה מחרישת אוזניים ברחבי הבית. "אתה מאחר לבית הספר!"
"מה לעזאזל..." מלמלה סטייסי. היא פקחה את עיניה והעיפה מבט חטוף לעבר השעון, השעה הייתה 06:00.
"שיט... איחרנו..." היא נאנחה והתמתחה, מרגישה איך לפתע רגלה פוגעת במשהו חם.
היא הביטה הצידה, מגלה את ביל שוכב לידה, ישן.
היא נזכרה במאורעות אמש, וחייכה לעצמה, מתקרבת אליו ומניחה את פניה מול פניו, מלטפת את גבו החשוף.
ביל פקח את עיניו לאט, וחיוך קטן הופיע בזוית פיו.
"בוקר טוב..." הוא לחש לה, קולו עדיין רדום.
הוא נצמד אליה וחיבק אותה, עברה בה צמרמורת כאשר הרגישה את חום גופו על עורה החשוף.
היא התנתקה מן החיבוק ונשכבה על בטנה, נותנת לשמיכה- אשר הייתה הדבר היחיד שכיסתה את גופה, להחליק מעט ולחשוף את גבה הצנום.
ביל ליטף את גבה, מה שגרם לה כמעט ולגרגר בהנאה.
"בוקר-"
-"בוקר טוב!!!!!" הדלת נפתחה בחבטה, וקטעה את ברכתה של סטייסי. טום נכנס לחדר כרוח סערה- מחייך חיוך רחב וצועק בקולי קולות ש'הגיע הזמן לקום'.
סטייסי קפצה מבהלה והסתובבה בקיצוניות לראות מי המטריד שאת ראשו יש לערוף, באותה שנייה נזכרה שהיא לא לובשת לגופה דבר, מה שגרם לה לפלוט צווחה ולמשוך אליה את כל השמיכה הקיימת.
למעשה, השמיכה הזאת הייתה גם הדבר היחיד שכיסה את מערומיו של ביל, לכן משיכתה ממנו לא הייתה הדבר החכם ביותר לעשות.
ביל ההמום והמבויש חטף כרית וניסה להסתיר בעזרתה את אזור חלציו.
"טום יא אידיוט!" הוא שאג, שוכח שקולו אמור להיות שקוע בשנת היופי שלו. "מה אתה עושה פה?!"
"באתי להגיד לך שאתה מאחר לבית הספר!" הודיע טום בקול רם לא פחות משל ביל בעודו מחייך חיוך רחב וטיפשי, כאילו העובדה שתפס את השניים ברגע אינטימי למדי לא נגעה לו כלל.
"טום עכשיו שבת!!!" ביל זרק את הכרית שהחזיק על טום.
"איכס יא מגעיל!" צווח טום צווחה מחרישת אוזניים, ביל כלל לא היה מסוגל לדמיין שטום מסוגל להוציא מפיו צליל שיותר גבוהה מגניחה ממוצעת. "זה נגע לך ב.. ב.. בזה!"
"טום, עוף מפה!!!"
טום רץ מן החדר בצורה עקומה למדי, בעודו מנופף בידיו לכל עבר וצווח בטון גבוהה דיו על מנת לשבור כוסות.
איזה מזל שהחלונות עשויים מזכוכית אטומה.
~~**~~**~~**~~
סטייסי ישבה במטבח, מתענגת על ספל קפה ומנסה להירגע מן האווירה הכאוטית של הבוקר.
ביל ישב בסלון, צופה בתוכנית טלוויזיה גם הוא בניסיון להירגע, ואילו טום לא העיז לצאת מן החדר- הרי ליד ביל שכבו זוג מספריים, וההוא כבר הספיק לאיים על טום שאם הוא יראה את פרצופו בסלון הראסטות שלו לא יישארו דבוקות לראשו לאורך זמן.
"טום אתה רעב?" קראה סטייסי.
"כן!"
"אז בוא תאכל!" היא צחקקה לעצמה.
"מניאקית..."
-"מספריים!-"
"-את מושלמת!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
