שאאלום!
אז דבר ראשון, יש לנו תופעה חדשה בבלוג- נאצה D:
אז ברוכים הבאים אני מקווה שתשתלבו במהרה ותמותו עוד יותר מהר 
ותנחשו מי חזרה אלינו אם לא שרית ממחנה הקיץ שלה? 
כקיצר, אני ממש שמחה שאהבתם והינה פרק 10 =]
פרק 10
"מה?!?!" סטייסי כמעט ולא קיבלה התקף לב. "צאי מפה!"
"סטייס-"
"צאי מפה! קישטה! אל תדברי איתי הכלל! לא רוצה לראות אותך!" צרחה סטייסי על אימה. "לכי כבר לפני שאני מעיפה אותך מפה קיבינימט!"
~~**~~**~~
"בלי להעליב וכאלה, אני שונא את אמא שלך."
"גם אני ביל, גם אני." משכה סטייסי באפה "זה באמת בסדר מצידך שאני נשארת לישון פה?"
"ברור!"('איזו ברירה כבר יש לי?')
"תודה!" היא התנפלה עליו בחיבוק. "אגב, איך אמא שלך הגיבה?"
"אה..." צחקק ביל. "היא קיבלה את זה בסדר..."
"באמת?" נדהמה סטייסי. "הלוואי עליי אמא כזאת."
ביל חייך בגאווה, ונשכב על מיטתו בעודו מפהק פיהוק ענקי. "אני מותש, זה היה יום ארוך."
סטייסי הנהנה לחיוב, ונשכבה על המזרן שהיה מונח על הרצפה.
היא הביטה בתקרה הלבנה, וחייכה לעצמה.
"ביל?"
"כן?"
"אתה חבר נהדר."
היא עצמה את עיניה, ושקעה בשינה עמוקה.
~~**~~**~~**~~
"טרררררררררררר!!!" נשמע קולו של השעון המעורר.
"ציף ציף ציף, ציף ציף ציף." נשמע קולו של עוד שעון.
"טולולו, טולולו, טולולו!!" ועוד אחד.
"ביל תשתיק אותם לפני שאני מעיפה אותם קיבינימט!" מלמלה סטייסי בזעם וכיסתה את ראשה בכרית.
מספר קולות חבטה נשמעו, עד שכל השעונים הפסיקו לצלצל סופית.
"תודה."
סטייסי הסתובבה לצד השני, וכיסתה את ראשה בשמיכה.
היא הרגישה יד מלטפת את גבה.
"סטייס, בוקר טוב..." נשמע קולו העייף של ביל.
"לילה טוב! תלמד ממני, תחזור לישון."
"סטייס, יש בצפר, צריך לקום."
"מצידי שתהיה התפרצות געשית מלווה בצונאמי. אני לא קמה!"
"סטייסי, ג'וק!"
"אעאע!" צווחה סטייסי וקפצה על מיטתו של ביל בבהלה. "איפה?!"
"בחלום שלך." גיחך ביל. "הגיע הזמן לקום."
"רשע." היא נפלה על מיטתו בישיבה מזרחית וחרצה לו לשון.
ביל חייך ויצא מן החדר, מה שנראה לסטייסי כהזדמנות להתלבש.
היא לבשה חצאית מיני סקוטית, ועליה שמה חגורת ניטים כסופה. לאחר מכן לבשה חולצה שחורה עם כתוביות משונות בצבע אדום.
"סיימתי להתקלח!" הצהיר ביל בשמחה בעודו נכנס לחדר, גורם לסטייסי להסמיק שכן רק מגבת הייתה לפלג גופו התחתון.
"סטייסי!" פרץ ביל בצחוק למראה פניה המסמיקות של סטייסי. "הפנים שלך מתאימים בול לחצאית שלך!"
"הם משובצים?"
"לא יא מפגרת, הם אדומים!" גיחך ביל ונאנח בייאוש. "תורך, לכי תשתפי פנים."
"שיט!" סטייסי רקעה ברגלה. "אין לי פה מברשת שיניים."
"תשתמשי בשלי." חייך ביל.
"בשלך...?" סטיסי עיוותה את פרצופה בהבעת גועל קלה.
"מה קרה, לבדוק לי את השקדים כל יום את יכולה ושימוש חד פעמי במברשת שלי לא?"
"אה-"
- "לכי כבר!"
הוא דחף אותה לחדר האמבטיה, וטרק את הדלת.
"כן, אמא."
~~**~~**~~**~~
"אז לא השעו אתכם בסוף?" תהה אנדרס למראה ביל וסטייסי הנכנסים יד ביד למגרש הכדורגל.
"לא." חייך ביל בגאווה. "כרגיל, אמא שלי הצילה אותי."
"ואותי." נאנחה סטייסי בייאוש, ולאחר מכן שלחה מבט אסיר תודה לשמים. "תודה סימון!"
אנדרס גיחך.
"אז סטייסי, שמעתי שאת תחיי אצל ביל שלנו לכמה זמן."
"אהא." היא הנהנה בראשה לחיוב. "אני אהיה אצלו עד שאמא שלי תלך לחנות המכולת הקרובה ותקנה מוח, וכמו שאני מכירה את אמא שלי, נראה לי אני אשאר לגור אצל ביל לתמיד."
היא נאנחה.
הצלצול הדהד בחלל בית הספר.
"והינה ההפסקה הקדושה באה לסיומה. אמן."
אה, גם ביל הגיב לנו אתמול בבלוג.
אבל מטעמי בטיחות שלא יגלו שהקיפוד יודע עברית מחקתי את התגובה ואת התגובה שהגיבה לו מעריצה נלהבת XD
קיצר, בקרוב עומדת להיות הפסקה בפרסום הפיק "מזל משמים" כי אין לי הרבה פרקי גיבוי, ואני רוצה עד סוף החודש לסיים את כתיבת הפיק.
ביי ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
