בסטייל שלי!

עקב שיחה שהייתה לי עם מישהי... אני אופטימית יותר פתאום.

אולי אני כן יכולה לתקן. אולי אני כן יכולה לשפר. אולי אני כן יכולה לחזק.

איך אני שמחה על השיחה הזאת...

למישהו כן איכפת.

הרגשה טובה שכזאת..

אז תודה לך(: אולי עכשיו אני אשפר ואני אצליח להרגיש טוב יותר.

אולי עכשיו אני אלמד לסדר את הזמן טוב יותר ואהיה בקשרים טובים עם כולם.

אולי...

הלוואי..

למה ההרגשה המגעילה הזאת חוזרת?

ההרגשה הזאת שאני מפספסת משהו חשוב בחיים.

שהתנתקתי ממשהו חשוב בחיים והתחברתי למשהו לא הגיוני.

נמאס לי מהרגשת הפיספוס הזאת...

נמאס לי לחשוב שיכלתי לעשות משהו אחר במקום מה שאני עושה.

המטרה שלי היא לנצל את החיים כמה שיותר וכמה שיותר טוב, אז למה אני לא מיישמת את זה?