אנורקסיה.
ההסתקרנות הזו, גברה עלי בהיותי בת 8 .
עברתי אותה או יותר נכון את התחלתה, ויצאתי מיזה בריאה ושלמה.
הלוואי והייתי יכולה לעשות זאת שוב ושוב.
ההסתקרנות אוכלת אותי מבפנים, והכל בגלל כל האכזבות שגרמתי.
אני כלכך מצטערת.
הדרך החדשה שלי לאנורקסיה, מתחילה מעכשיו.
תמיד רציתי לדעת מהזה, מה השיקוליים של המחלה הזו,
מה טוב, ומה רע.
אני רוצה לחוות אותה אך הפעם בצורה מעט שונה.
אני אעשה הכל בשביל לנסות לפחות לנסות, למות.
אני חשבתי על המחלה הזו לא פעם אחת, ואני עדיין סקרנית.
אני רואה מה זה עושה, ולמה זה גורם, אבל זה עדין מושך אותי חזק.
המחשבות שלי הרבה יותר חזקות ממני.
המחשבות יותר חזקות מהכוח הפיסי שלי.
אני כבר לא יודעת לאן אני הולכת.
אני איבדתי את עצמי, לא פעם, לא פעמיים, הרבה מאד.
אני רק רוצה למות, אם אפשר קצת פרטיות.
מי שחווה זאת בעבר, שיידע אותי. אני אשמח. מאד אשמח. באמת!!.

מתי אני אוכל להשיג גוף כמו שלה? מתי אצלי יוכלו לראות את העצמות, כמו אצלה?
האנורקסיה, מובילה אותי בדרכה שלה, למוות.