תצאי מאזור הנוחות שלך; תצעקי, תביעי את דעתך. שתהיה מבוססת. תעמדי על שלך.

שכולם ישמעו את הקול שלך, לא משנה מה את אומרת. העיקר תגידי.

לא, את לא כזו; את לא אומרת דברים סתם. את לא צועקת בדיונים, את לא אגרסיבית וכופה את דעותייך.

יש לך יכולות אחרות, חכמה שחסרה פה להרבה אנשים, נכונות לעזור, אכפתיות ממצב התחרות.

את לא יכולה לא להיות מי שאת.

אבל צריך להתפרץ, לעצבן, אלו הן דרישות התפקיד. אז תעמדי פה, תמציאי שטויות מצידי ותגידי אותם.

אבל אז את אומרת דברים מטומטמים וסותרים אותך ברגע.

ואת בכלל מלאה בסתירות פנימיות, מזל מאזניים.

ואיך הגעת בתקופה הכי פוליטית, כשהמאבקים חוצים אגפים וכל מייל צריך לעבור עשר עיניים.

אבל בחרו בך, לא?

אז ראו בך גם את הדברים הטובים, למרות שאת לפעמים מרגישה שלא.

ואין לזה שום קשר לתהליכים שלך עם עצמך,

תפרידי.