אשכרה הבועה התל אביבית.

אהבה,שנאה,התמכרות,הרגל,צחוק מתגלגל,שקר,חיוכים מזוייפים,חיבוק מכל הלב,נשיקה בפה,

נשיקה בלחי,הכחשה,פנטזיה,ריח מוכר,פרפרים בבטן,התרגשות,אכזבה,יופי,ליכלוך,משו מוכר,

צד אחד,צד שני,דמעות,עצב,מוזיקה,מראה,שאלות,לבד,ביחד?,ממש דומים,להירדם.. ולקום לאותו דבר.

כן ככה אני מתחילה את הפוסט האחרון, כי הגעתי למצב כזה שיש לי כלכך הרבה להגיד,

שאין לי מושג מאיפה להתחיל אפילו. אני כותבת את זה עכשיו ויש לי צביטה בלב ומחנק בגרון.

עוברים עליי כלכך הרבה דברים שאין לי אפילו את הכוחות כדי לספר את זה למישהו.

מערכות יחסים, כן כאלה שאנחנו מתים שיהיו לנו, ואחרכך מצטערים על זה.

כאלה שמעלות לנו את הביטחון, ואחרכך מנפצות לנו הכל בפנים.

כאלה שעושות לנו הרשה טובה מלאה בחיוכים ובחום, ואחרכך אנחנו רק רוצים להעלם.

מטרה שנקום כל בוקר בשבילה, ואחרכך נרצה לא להתעורר לעולם.

כאלה שגורמות לנו לאהוב חורף.. להתכרבל עם האהבה שלנו ולשתות שוקו חם.

וכשזה נגמר? רק נרצה שהחורף יגמר , כי לא כיף ליהיות בחורף לבד :\

כאלה שיגרמו לנו לרצות להראות הכי טוב, וכשזה נגמר כבר לא באמת יהיה לנו אכפת.

כאלה שיגרמו לנו להיזכר במשהו שקרה ולחייך, ואחרכך, להיזכר במשו שקרה ולבכות.

ואחרי הכל.. תמיד נרצה את זה שוב ושוב.

אז מה אפשר להגיד עלינו?, שאנחנו אוהבים לסבול?,

או שאנחנו אוהבים לאהוב.. והסבל הוא פרט שולי שאפשר לכפר עליו

כל עוד אפשר להסתכל אחורה ולהגיד "היה טוב" ?

אהבה גורמת לך לעשות דברים שבלעדיה לא הייתה עושה.

היא גורמת לך לאבד את הכבוד, מהפחד שהיא תעלם.

היא ממלאת אותך בפחדים, גורמת לך להצטער, להתאכזב.

אבל אחרי הכל, היא תחמם לך תלב, תמלא אותו.

תגרום לך לחייך בלי סיבה ממשית, תגרום לך לתת ולקבל.

תביא לך ביטחון, הרגשה טובה , שלמות, כוח, גאווה.

למה אני כותבת את זה?, כי זה הדבר המרכזי שמעסיק אותי נכון לעכשיו.

כי אני מפחדת להתאהב ולהיפגע, ובינתיים הפחד מלהיפגע רק פוגע בי יותר.

אנשים מחפשים להתאהב, וכשזה בא בלי לשים לב הם קופאים במקום

ומפחדים לזרום עם זה בגלל הפחד מלהיפגע.

במצב כזה אתה רב עם עצמך אם לבחור להתקדם או לנסות לחזור אחורה.

זהו, השארתי לעצמי חומר למחשבה ובזה מסתכם הפוסט האחרון..

ארווובאר מי-אמור (L)