עוד חודש וחצי יהיה לי יומולדת 19, ובשביל 19 שנות חיים אפשר לומר שהספקתי דיי הרבה..
עשיתי יסודי, חטיבה, תיכון, בגרות מלאה, 12 שנות לימוד, הכרתי המון חברים, נפגעתי אין ספור פעמים, יצאתי, התגייסתי, עשיתי קעקוע, וכמובן התאהבתי ונפגעתי עשיתי עוד כל כך הרבה דברים ובעיקר למדתי לאחרונה כמה דברים חשובים.
למדתי שאם אני לא אעריך את עצמי אף בנאדם אחר לא יעשה את זה.
למדתי שגברים, כולם בלי יוצא מן הכלל אותו דבר, כולם חושבים מאותו מקום, וכולם עשויים מאותו חומר של ההוא שבגד בך ופגע בך ולא חשב עלייך בכלל.
למדתי שאין בשביל מה לפתח ציפיות, כי ציפיות באמת יש רק לכריות, והתקוות? סתם עוד תירוץ לאופטימיות.
למדתי שאין טעם לרדוף אחרי אף גבר, אהבה זאת אשליה שהנשים המציאו בשביל לגרום לעצמן להרגיש טוב יותר.
למדתי שהמושג 'לב שבור' קיים רק בראש.
למדתי שאני לא אתאהב ולא אנסה יותר בחיים, כי אני מעדיפה למות בלי שום רגש מאשר למות עם הרגשת הריקנות העיקבית שנותן ה'שברון לב'.
למדתי מהמשפט 'האהבה מסתיימת כאשר שנאה הופכת לאדישות..' - הגישה שלי היא פשוט לא להיפתח לאהבה, להישאר אדישה.
למדתי שאם אני ארצה חבר מעכשיו, זה יהיה נטו לסיפוק צרכיי האישיים.
למדתי שאם אני רוצה משהו, אז אני צריכה ללכת ולהשיג את זה, כי לבד זה לא יבוא ואף אחד לא יבוא וייתן לי את זה.
למדתי שאני חייבת להיות לוחמת, להילחם על הכל בחיים.
הלב שלי נאטם, נשרף התפורר לאלפי רסיסים בשבילך.
אני לא רוצה אותך יותר בחיים שלי, אני שהשקעתי הכל! צריכה לשמוע שאני 'טרחה' גדולה מידי בשבילך.
וכמובן שזה לא הכל, כמובן אחרי שחזרתי אלייך, כמו מטומטמת רצתי לאשלייה שהכל יהיה מושלם בשבילנו, שתשתנה, שיהיה לך איכפת.
מה לעשות, מתסבר שהייתי עד כדי כך מטומטמת, האמנתי לשקרים ולא עצרתי לשניה לחשוב.
חברה ותיקה רשמה לי פעם,
'כשאוהבים מישהו, אוהבים גם את הפגמים, או לפחות מקבלים אותם,
וגם את המעלות...
גבר שיאהב אותך באמת, יאהב אותך כשאת ניראת כמו זומבי, כשאת כועסת,
כשאת בוכה וכשאת צוחקת!
אל תשתני בשביל גבר! אם כבר, תשתני בשביל עצמך...'
וכן זה נכון.. ואתה לא היית כזה.
אתה ניסית להוריד ולהשמיד אותי, וכל הכבוד 'בייבי' כי הצלחת. הצלחת כשאמרת שאנחנו לא מתאימים, וכשאמרת שאתה לא חושב שיש עתיד לקשר שלנו, ולא חסר.
אני יודעת שכנראה בחיים לא תדע את זה, אבל ההרגשה הכללית שנותנת לך להוציא את כל הרוע שיש היא מדהימה.
'הרי בסוף היום הוא לא נותן לך שומדבר שאת באמת צריכה, ומאז שאת איתו, הכל אותו דבר, את יושבת ובוכה..'
וזה המשפט הכי נכון לגבייך לצערי.
והאמת? אני יכולה למצוא לך תחליף חדש, ואפילו יותר טוב..
הבעיה היא שפשוט לא בא לי קשר, לא בא לי את התסבוכת הריגשית מניפולטיבית הזאת.
אולי זה טוב שיש לי 3 שבועות עכשיו בבית עד שאני חוזרת לצבא, יש לי את הזמן שלי לעצמי.
מה שהורג אותי הוא שפשוט חשבתי שבאמת יהיה לנו טוב יותר ונצליח. והאמת הצלחנו, עד לפני כמה ימים, שהכל התמוטט.
אני חוששת שאני צריכה הפסקה מהחיים שלי, אני רוצה להתנתק ובאמת להיות לבד.
אני פשוט מרגישה את עצמי נאטמת.. הופכת לגוש של ברזל.
Summer after highschool when we first met
We'd make out in your mustang to Radiohead
And on my 18th birthday we got matching tattoos
Used to steal your parents liquor and climb to the roof
Talk about our future like we had a clue
Never planned that one day I'd be losing you
In another life, I would be your girl
We'd keep all our promises
Be "us" against the world
In another life, I would make you stay
So I don't have to say
You were the one that got away
I was June and you were my Johnny Cash
Never one without the other, we made a pact
Sometimes when I miss you, I put those records on
Someone said you had your tattoo removed
Saw you downtown, singing the blues
It's time to face the music, I'm no longer your muse
All this money can't buy me a time machine
Can't replace you with a million rings
I should have told you what you meant to me
.Cause now I pay the price
פעם באמת היינו נגד העולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
FuckMeI’mFamous.
