אני שוב בורחת מהעבודה לכתיבה, דחיינות במיטבה

אוהבת לטבוע בדרמות, אז על זה בזבזתי את כל הבוקר

אורפז היקרה שלנו התארסה(: כמה שמחה מלאה את הלב שלי!

אני באמת אוהבת אותם.. 

העבודה הזו תקועה לי כמו עצם בגרון

לא בא לי, צעקה

בא לי ליצור תמונות חמודות של דברים חמודים

בא לי שהחומדיות תתן לי את הבעיטה בבטן שאני אוהבת

לחתונה שלהם צריך להרזות! אני צריכה להיות פצצה! *מבט מתוחכם*

טוב אין באמת מטרה לפוסט הזה.

תמונות וזהו, סתם כי דפקתי הופעה לאביצ'י

וארוחת הבוקר שאחרי((:



נסט' צריכה לבוא ונלמד ביחד

אוי אלוהים, תנו לי כוחות

אני צורבת בזיכרוני את הרגעים של הריצה בין האנשים, 

היד שלך בתוך היד שלי, אני מחייכת- לא אשקר, גם בגלל כל האלכוהול שהתרוצץ בדמי

אבל גם בגלל שאתה חווה את זה איתי, בגלל הרגשת הביטחון, בגלל הרגשת השלמות שאתה משרה עליי

בגלל שבאותו רגע אני מוקירה ומודה על כל הרגעים, החוויות והזיכרונות שאנחנו מייצרים ביחד.

לא לקחתי שומדבר כמובן מאליו..הודתי על כל שניה שחלקת איתי, הרגשתי בחיים

התרגשתי מכל נשיקה, מכל מבט עלייך, לראות אותך מאושר חימם לי את הלב.

נהנינו מההופעה של אביצ'י, ההופעה הראשונה שלך אבר, היה לנו מעולה

חברים מסביבנו, אנשים שהכרנו רק באותו יום, בירה קרה וטעימה, סטיקלייטים

והמון אנרגיות טובות. לא היינו צריכים שומדבר בנוסף.

לקחתי אותך ורצנו בין האנשים, חיוך ענקי היה פרוש לו על השפתיים שלי,

אותם שפתיים שהיו צבועות באדום עשיר, שנישקת לאחר כמה דקות

חיינו את החיים, חיינו את הנעורים

אני כ"כ שמחה שבחרנו אחד בשני

אנחנו הכי טובים ביחד

גם אחרי ארבע שנים יחד,

אני לומדת אותך ומתאהבת בך מחדש

לפעמים תוקפת אותי ההרגשה הטובה הזו, של נצחון של 'היי' טעם מתוק בפה של אופטימיות.

מדהים כמה שהמציאות הזו והחיים מתנהלים בראש. 

דברים מתחילים להתגבש, אני מתחילה לגבש את כל העל האש הזה.

אני באמת מקווה שיהיה כיף

נחתכתי חזק היום בבוקר

לא מצליחה להבין למה אני נכנסת לפאניקה על כל השיט הזה

עכשיו תשאר לי צלקת ענקית על יד ימין *פרצוף מאוד מאוד עצוב*

בד"רכ זה לא משנה לי, הפעם זה הופך אותי לעצובה