להוסיף לזה את ההליכה שלנו אחרי סידורים בדרך הביתה; 

'אנחנו צריכים לעשות את זה, לקחת יום חופש ולטייל סתם, אפילו בתל אביב'.

עשה לי פרפרים בבטן.

רק שתהיה בריא, רק שנמשיך לפרוח יחד.

נבהלתי קצת אתמול,

החזיר אותי קצת לזכרונות פחות נעימים

אבל הצלחתי להשתלט על עצמי

אני לא כ"כ רגועה אחרי אתמול. 

זה יושב לי בבק אוף מיי מיינד, ולא רוצה לשחרר

אני לא חושבת שאני מעבירה את זה על סדר היום.

אחרי אירוע,

אני חייבת רגע לעצמי. 

הכנתי קפה, 

אני כותבת אולי כדי לשחרר קצת.

אני קצת לא יודעת מה לעשות

אולי אפילו מחפשת תמיכה מבחוץ

אני מגלה על עצמי דברים חדשים/ישנים

אבל במקביל אני הולכת יחפה ולא כ"כ יודעת לאן לצעוד.

להאמין בעצמי

אני לא. אני ממש צרכיה לעבוד על זה

כי סה"כ אני מדהימה

רוצה להיות האישה הזו שעושה, שמצליחה, שמתנסה

שבאמת חייה.

לא שכולם יסתכלו עליי ויגידו אני רוצה להיות היא

אני רוצה להסתכל על עצמי ולהגיד אני שמחה על מי שאני

ולא בגלל מה שיש לא טוב, אלא בגלל שלמדתי, ניסיתי והחכמתי

אני רוצה לשים לעצמי מטרות

אני רוצה לעבוד קשה

אני רוצה להתעלם מכל הקשיים, ומכל הסיבות ללמה לא.

אני מפחדת לפעול. מפחדת להתעורר בבקרים

מלאת תירוצים

אז השנה אמרתי לעצמי שאולי לא? אולי נעשה שינוי

אני רוצה להשתחרר מהלימודים האקדמאיים האלו- נשאר לי כ"כ קצת

אני רוצה להשתחרר מההפחדות הכלכליות, וכן, זה אפשרי

אני רוצה ללמוד ולפרוח- לא להיות מדוכאת ע"י החברה

אני רוצה להיות שלמה עם עצמי ולהפסיק לאכול את עצמי על העבר

להתעצם

איפושהו בימים האחרונים המחשבות שלי שינו כיוון

לא שיניתי את דעתי, אבל ניצנים של מחשבות טריות שלא היו שם בעבר, התחילו לצמוח

אולי אני מתבגרת, אולי הגעתי להתחלה של הסף

מה שבטוח שהזמן עושה את שלו.

לא באמץ יודעת מה אני מנסה להגיד

דברים מתגבשים

החלטות ייעשו

ודברים ישתנו