מוסון הלך לקנות לי יוגורט טעים לארוחת בוקר

רק קמנו לא מזמן..אחרי פינוקים ומזג אויר חורפי היה חם מתחת לשמיכה אז משכנו את התענוג

אחרי מקלחת חמה ומשותפת סוףסוף פתחנו את היום

במבט חטוף על תמונה של סושי החלטנו שבא לנו.. אז כבר עשיתי את הרשימה של המצרכים שחסרים(:

יום שבת חביב שכזה, כמובן שאני קצת נלחצת שהתעוררנו מאוחר..במיוחד שבשמונה כבר יכולתי לצאת מהמיטה

תוהה לעצמי מה אני אעשה, שובו כמובן הזכיר לי את התמונות שאני צריכה להעלות,

פרויקט של 365 שהתחלתי שוב

זה לא כ"כ פשוט..נלחמת המון עם הפרפקציוניזם שלי, אל מול החוסר חשק לצלם שניה לפני שצריך ללכת לישון,

אבל יש בזה משהו מספק (חוץ מהעובדה שאבדתי איזה שבוע של תמונות חח בטוחה שצילמתי רק לא יודעת איפה הן)

לא יודעת למה, אבל הבלוג משחק תפקיד מרכזי לאחרונה

תמיד חושבת עליו, מבקרת בו, קוראת

אתמול היינו בסרט, החדש של ליאונרדו (לא משהו בכלל-לא מבינה למה כולם מתלהבים ממנו, נכון יש שוטים ממש יפים ולדעתי הנוף גונב את כל ההצגה, אבל כסרט, NO) אחרי זה יצאנו לשחק באולינג! יאה ביצ'! סוףסוף שיחקתי באולינג, חח לא יודעת למה אני אוהבת את זה, זה לא שאני טובה בזה חח אבל אתמול כדובדבן על הקצפת גם ניצחתי את שובו (((: בכל הארבעה משחקים! (אחד אפילו היה על חשבון הבית) 

בקיצור נהנתי, חח אשכרה חושבת לסחוב לשם את כל הבנות. 

וכקינוח, במכה האחרונה היה לי שני סטרייקים רצופים ואז ספייר (במכה הראשונה 9!! ) המתח היה בשמים, היה מצחיק. במיוחד ששובו אמר הנה יש לך הזדמנות לעשות שלושה סטרייקים, חח ואני כולי "ממש".. "תאמיני בעצמך אלונה"- בום- סטרייק צחוקייים -בום- עוד סטרייק. מתתי מצחוק, לג'יטנס.

כמובן שזה עוד לא מעודכן, 

אבל לביינתים קישור לפרויקט 365

אתם יודעים? לא בא לי שתגידו לי איך לעשות

לא בא לי לשמוע על חוזים ועל שטויות

בא לי לצלם

ולא, לא בא לי לצלם אירועים

לא בא לי לאכול חרא מצלמים שחושבים שהם יודעים הכל

לא בא לי לצלם ב35 ש"ח לשעה

לא בא לי להרוויח פחות מ2000 ש"ח בחודש

קשה בהתחלה. 

לוקח זמן להעביר הילון מראשון לשני

בהתחלה מתחילים מכלום

צריך להיות סבלניים

אני יודעת..

אני מנסה להשאר מאופקת, סבלנית

אבל זה באמת קשה

קשה קצת מסוג אחר

קשה של אני כבר לא בטוחה מה לעשות

קשה של אני קצת לא בטוחה בעצמי

קשה של "האם אני באמת צריכה את זה?"

אז כולם אמרו שיש לי את זה. אז אמרו.

מה זה עוזר לי להיות המובילה וההכי טובה בכיתה, 

אם בדיעבד, אין לי כלום.

ואולי מוקדם מידי לשפוט

ואולי אני צריכה להתאמץ קצת יותר

ואולי הרבה דברים..

אני מקווה שיהיה בסדר.

אבל יותר, אני מקווה שאני אמצא כיוון

שאני אדע על מה להלחם

שאני אדע למה לשאוף

אלוהים אני חייבת להפסיק לדאוג כ"כ

ואני לא יודעת איך לעשות את זה

איך להינות מהיום-יום בלב מלא

איך לא לתת לדאגות ולעצבים לשלוט לך על הלב

אני באמת מנסה..

אני מקווה שאני אמצע כיוון.

צילומים מהעבר, תודה לרוס האלופה שהרשתה לי לכלוד את נשמתה לרגע בצילום.(:

תזכורת לעצמי: תמיד לעשות. תמיד ליצור. תמיד. לקבל השארה ולעוף על זה, בזה את הכי טובה.