ימים שאני נכנסת, ואולי אפילו מייחלת שהמקום הזה כבר נסגר

האי אמרתי את מילות הפרידה, והתכוונתי אליהן

הרי כבר עשיתי, ואלוהים יודע איך הצלחתי, לעשות את הנתק הרגשי

ואתה עדיין כאן

מזמין אותי לכתוב, להשען על המוכר והאהוב

ואני מחזיקה את עצמי חודש וקצת אחרי.

והנה אני פה, 

הפינה הזאת חסרה לי

הפינה הזאת מקלה עליי

אני מפחדת להיקשר שוב

אבל אולי אני צריכה את הפורקן הזה יותר

אני מרגישה שאני נקרעת,

לטפל ולהיות שם בשביל כולם, 

להוות קיר תומך

אבל אני מרגישה שאני נקרעת

ואני אפילו לא רואה סיבה ממשית, קונקרטית וברורה לכל העניין

אבל זה פשוט כך.

ואני לא יודעת מה יעזור לי