הימים האחרונים מסתכמים ב-

התעוררות מאוחרת מאוד

התארגנות איטית מאוד

ארוחת צהריים דלה מאוד

ישיבה בסיפריה שעות ארוכות מאוד

מצפון שצועק בקול רם מאוד

ואני לא אוהבת את זה

ואין לי באמת מה לעשות בנידון

חוץ מלעשות, לסיים. להגיש כבר.

בא לי להקיא מהעבודה הזאת

והחלק הכי גרוע?

יהיה לקבל את התיקונים

איכשהו המוח שלי לא רואה

את קו האופק שנפרש אחרי הדד-ליין