הרגע הראשון שלי לבד בדירה הזאת,

וזה מרגיש טיפה מוזר..

גיליתי שאני לא יכולה לבוא לפה,ולכתוב לך כשמסתובבים סביבי אנשים,

כשיש לידי מישהו.

אז היום זה הרגע הראשון שאני לא מוקפת באנשים,

וזה משמח אותי איפושהו-אני תמיד איתו

אני תמיד מוקפת בחיבוק שלו בחיוך שלו וברוגע שלו

אז אנחנו כבר חודש פה,

וכיף.כיף כיף כיף

אפילו טוב יותר ממה שדמיינתי,

ברור שהבית והכיף הזה לא חסין לבעיות..

אבל שליו יותר

הרבה דברים קרו,

החשוב מבינהם שאני יכולה להזדהות עם אהובה נוספת שלי,

שהולכת לעבור את התהליך הקשה והמשמעותי הזה שאני עברתי שנה שעברה,

המעבר מהבית למרכז הנטוש אנשים,

כמו שאמרת, "קו טלפון מפריד ביני לבין העולם שאני מכירה" 

וזה כ"כ נכון,

ומפחיד. ויהיו דמעות, ויהיה קשה, ויהיה חוסר

אבל זה גם צעד ממש חשוב, ומשמעותי שאין לו דרך חזרה

וזה גם חשוב שאת נכנסת למיטה שלך עם האהוב בכל לילה,

ואתם הולכים לגדול יחד.המון

וברור שנבוא לבקרP:

החיים האלה מתגלגלים קדימה,לפעמים אפילו בקצב אדיר.

היום זה גם היומולדת של האהוב,הראשון שיוצא לנו לחגוג יחד

ואני מחויכת,וגם הוא

וקניתי נוטלה כדי שיחייך יותר(:

סמסטר חדש,

אין כוחות-אבל גם אין ברירה,

לא קיבלתי את החופש הזה שהבטחתי לעצמי.

אבל גם לא וויתרתי

התחדשתי לי אמנם במצלמה חדשה

והיא עוד תביא לי את החופש שלי

יומולדת נפלא אהוב,

דרך אגב,

חידושים כאן!!- http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=837671

ובפעם הראשונה,שלנו-זה כיף שהוא לוקח בזה חלק..