אמרתי לעצמי לא להסתכל על העבר.

ואני אפסיק

אבל איך אתה יודע מתי זה הגבול,

מתי אני שלמה עם ההחלטה שלי

הכל כ"כ פתוח בפניי

למה אני לא עושה כלום.?.

מרגישה לבד,

לא חלק ממשהו.

אולי לשם שינוי,אני מחכה שההחלטה 

תגיע לבד,ולא ממני.

אני לא יודעת מה נכון.

עריכה 23:02

ודווקא כשמחפשים מקום לברוח אליו,הוא נמצא ממש מתחת לאף.

LEVEL UP אני חייבת את זה לעצמי,

זה יכול להציל,וזה יכול להרוג את הקשר שלי איתך.

אבל אני חייבת להשתנות,

למקום הזה שאני מאמינה שיהיה לי טוב יותר.

יצאתי מהבית,וכ"כ השתוקקתי להרגשה הזאת,

ההארה הזאת שבאה לה מדי פעם,

באה שוב.

ובקצה השפתיים שלי שוהה לו חיוך,אמיתי.

ואני לא שוכחת את ההצהרה שלי.

אני יוצאת לקדם את עצמי,כי ככה אני רוצה.