גולשת לעולם של נערים אחרים,

כאלו שמצלמים את עצמם ליד המקומות האדירים האלה,

שאני רק חולמת לבקר בהם.

החיים בכל מקום אחרים.

הסרט הצרפתי הזה תקוע לי בראש.

לא אוהבת את איפה שאני נמצאת.

וכמה שזה עצוב,שזה מאוחר מידי.

אני לא אהיה מישהי אחרת,שאוהבת משהו אחר, עם חברים שונים ועם תחביבים אחרים

חייה במקום אחר.

אני מאושרת,לא השתנה כלום בחיים שלי,

אבל טוב לי

עדיין יש את הדברים המציקים,אבל אני אוהבת את עצמי,וטוב לי

גאד,זאת הרגשה כ"כ ממכרת.האופטימיות הזאת.

ואני רוצה אנשים שמחים ליידי,כמו רימה היום(:

ואני רוצה אושר,ולא ייאוש (כי אתם כ"כ צעירים!) ונשמעים כמו בני שלושים

אתם יבשיייים! 

ואני לא, לא היום(:

KOKIA - Fate

אז,מי מצטרף אליי?