ריקה..מפחדת להיות ריקה. מפחדת להתייצב מול עצמי.

מה לעשות עכשיו?

לוקחת נשימה ועוד נשימה..מפחדת על עצמי.

אני לא אוהבת שהימים נגמרים ככה

מנסה לא להיות אגואיסטית.

אבל למה לך מותר?

מנסה להיות בוגרת, ומבינה.וזה לא מצליח.

אני לא רוצה להיסגר.לא רוצה להתרחק.כי יהיה מאוחר מידי.

אני יודעת

דברים שאני רוצה להגיד, אבל אין לי הזמדנות.

ידיים שחיכיתי שיעטפו אותי,אבל לא היו שם.

חיבוק שרציתי להעניק,אבל לא היה למי.

ינואר. כל ינואר עבר, זה נראה כמו יום אחד ארוך.

כאילו משהו יקרה בסוף השבעה ימים האלה.אבל רק נתעורר לסיוט גדול יותר.

אין לך מושג מה הולך.אין לך מושג איך אני מרגישה,

ובכנות,זה לא נראה כאילו זה מעניין אותך.

למה אני ריקה?אני לא רוצה להתרוקן.

מצב רוח של להיות בחדר חשוך שלא קורה בו כלום,שהזמן לא עובר,

שאף אחד לא יוכל לשמוע אותי ושאני לא אוכל לשמוע שומדבר

שאני לא אוכל לראות כלום, ושלא ייראו אותי.

-חלמתי חלום.

והוא היה כ"כ טהור, הוא היה כ"כ כייפי

עשית לי פרפרים בבטן..נישקת אותי כמו שאתה לא מנשק אותי במציאות

טיילנו והתלהבנו מהטבע,ממראות שונים. נסענו באוטו שאתה רוצה

למה זה רק חלום?

למה אתה תמיד עצוב?