לאור העיניין שלא יצא לי לעדכן את הבלוג בזמן האחרון, קרו כל מיני עיניינים לא נעימים במיוחד, אבל לימדו אותי הרבה על עצמי, דברים שלא ידעתי וטוב לדעת שעכשיו הובהרו...

לאחרונה, קראתי ספר אחד המוצלחים שקראתי בחיי עד עכשיו, אני מניחה שיהיו עוד המון

 ספרים ולא אוכל להשוואת כבר אבל זה ספר באמת מקסים, אני ממליצה בחום.

מצאתי את עצמי הרבה פעמים עולה לחדר לקרוא, בנוסף ללילה ונשארת שם שעות, חצי מהיום בקריאה של הספר הזה, כמובן שאחר כך הייתי נרדמת בקלות ומעבירה את הזמן..

בעיקרון בספר הקוראים קוראים מכתב שכתב אב לבנו כשהוא עדין בחיים, מודע לעיניין שהוא חולה והולך למות ומספר לו על התקופה שהיה בן 19..ולאחר מותו, גאורג בנו, בן 15 מקבל אותו.

"מיד שמתי לב שבמעבר עומדת נערה חמודה עם שקית ענקית ומלאה בתפוזים טריים. היא לבשה מעיל הרים כתום ישן, ואני זוכר שחשבתי שהשקית שהיא מחזיקה כ"כ גדולה עד שתכף תפיל אותה.

אבל לא בתפוזים התמקדתי, אלא באישה הצעירה עצמה. מיד הבנתי הבנתי שיש בה משהו מיוחד. משהו קסום ולא מובן.

ראיתי איך היא הסתכלה עלי, כאילו בוחרת בי בין כל האנשים שנדחפו לרכבת. זה קרה בהרף עין, ופתאום כאילו נכרתה בינינו ברית סודית. מיד כשנכנסתי היא תפסה אותי במין מבט החלטי, ואולי בהתחלה ניסיתי להביט הצידה, הייתי דיי בישן בימים ההם. ובכל זאת, אני זוכר שבמהלך הנסיעה הקצרה הזו הירהרתי בדבר וידעתי שאת הנערה הזו לעולם לא אשכח. לא ידעתי מי היא, לא ידעתי מה שמה, אבל כבר מן הרגע הראשון היה לה כח שהפחיד אותי.

כשהרימה את מבטה כאילו הנידה את ראשה לעברי- בלי שזזה ולו תזוזה קטנה ביותר- וחייכה מן חיוך שובב שאמר שאנחנו מכירים כבר מזמן, או- ואני לא מתבייש לרגע לומר את זה- שלפני זמן רב חיינו חיים שלמים יחד, רק היא ואני.

כמעט יכולתי לקרוא מסר כזה בעיניים החומות שלה.

חיוכה הבליט את גומות החן שלה, אבל לא בגלל זה חשבתי שהיא מזכירה סנאי, היא הייתה חמודה כמו סנאי, לפחות.

אם באמת חיינו יחד אולי היינו שני סנאים על עץ, חשבתי לי, ומחשבה הזו- כלומר המחשבה שסנאי מחשק עם נערת התפוזים המיסטית- לא הייתה זרה עוד ואפילו לא בלתי נעימה."

מקסים, רומנטי ומתואר בצורה מדהימה. ויש המשך לכך.

ספר שבאמת אהבתי לקרוא, לברוח מהכל ולעלות לחדר לכמה שעות טובות.

שבוע טוב. 3>