Bleeding pain.

ואיי תכלס קשה.

ממש קשה.

הם מזיינים בשכל שזה בגלל שזה משטרה צבאית,

אז מקפידים על משמעת.

על הזין שלי.

ביום הראשון בכיתי בטירוף,

כי ראיתי עכבר בחדר, וכי צרחו עליי כול היום.

אח"כ הכול התחיל להשתפר, יחסית.

המקפדת תפסה אותי עם עגיל בלשון, וצרחה עליי כמו פסיכית,

ואני שלא נותנת לאף אחד לדבר אליי ככה, התחלתי לבכות.

אבל הגעתי למסקנה, שבכול סוף יום, מגיעה שעת ט"ש,

 והכול בסדר, אני יכולה לעשן, לדבר עם אמא, ועם החברות.

יצאתי השישי הזה, ואני בבית עד מחר.

ואז אני סוגרת שבת, סעעמק.

שבוע טוב:)

חיכיתי, חיכיתי, והנה זה בא.

אמא'לה, צבא.

שיהיה בהצלחה לכול מי שגם מתגייס היום., וגם לי.

3>

איך היה? תלוי את מי שואלים.

הזמנתי מלא אנשים,

את האנשים שאני אוהבת,

את האנשים שאני רוצה,

אנשים לא מוכרים בכלל,

ומה בסוף?

השתכרתי טילים.

הייתי כ"כ שיכורה שהתחלתי להקיא מול כולם.

לא ככה רציתי לזכור את המסיבת גיוס שלי.

רציתי להנות, ולשמוח, ולהשתכר לא משיעמום.

עזבו, ת'השפלה שראו אותי מקיאה.

כול היום הקאתי,

ולא הרגשתי טוב.

עכשיו אני בסדר.

נהניתי עכשיו שהייתי עם שתי חברות שלי כפול ממה,

שנהניתי אתמול.

באסה.

תמונה-

סתם כי שם באמת רואים אושר.