הנה לכם אנשים פרק שביעי !
מקווה שתהנו P: ♥
פרק שבע (:
~ ~ ~
"נחמד נחמד .. אז חברה יש ?" שאלה אותו אודרי מכניסה את המזלג המלאה בספגטי לפיה .
"הייתי מת שלא תהיה ." נאנח נשען קדימה משחק בכוס הקולה שהזמין .
"למה ? מה קרה?" שאלה אותו אודרי ועזבה את האוכל .
"היא חושבת שאני בוגד בה .. והיא מתעצבנת מהמעריצות שיש ללהקה , היא רוצה שאני תמיד יהיה איתה , היא פרנואידית , היא רוצה שאני יהיה רק איתה כל הזמן .. אני לא יכול . אני אפילו לא יכול לבלות עם החבר'ה לבד .. זה מטריף" אמר מתוסכל ושם את ראשו על השולחן
"תיפרד ממנה" אמרה בקלילות וחזרה לספגטי שלה אוכלת .
"מה להיפרד?" הרים את ראשו בחדות מסתכל עלייה .
"תיפרד ממנה . אם לא טוב לך , זה אומר שזהו .. אין מה לעשות .." אמרה לו אודרי לוגמת מכוס הקולה שלה
"אבל .. אני רגיל אלייה ... שהיא לידי .." מלמל הארי מגרד בראשו ונשען אחורה .
"בדיוק . עוד סיבה . אסור לך להיות רגיל אלייה ... אתה צריך שכל פעם שאתה תראה אותה יהיו לך מין עיקצוצים בבטן , ופרפרים ושאתה באמת תאהב אותה . לא .. רגיל אלייה . זה לא הולך ככה" אמרה אודרי , מרחיקה את הצלחת ממנה .
"אני לא יודע" מלמל הארי
"מה שתרצה . אני רק אמרתי לך מה שאני חושבת . אתה עכשיו תחליט אם להשתמש בזה או להתעלם ." אמרה לו והוא הסתכל עלייה שותק
"טוב אתה בא?" שאלה אותו קמה ממקומה ומניחה שטר של חמישים על השולחן .
"מה כבר?" שאל הארי מביט בשעונו קולט שהשעה כבר 11 ורבע .
"ואו . כ"כ הרבה זמן היינו פה?" מלמל קם ממקומו ויוצא איתה מהמסעדה הקטנה שהם היו בה לרחוב הקר .
"כנראה שכיף לך איתי כ"כ שאתה לא שם לב לזמן " גיחחה והוא חייך אלייה .
"כנראה שכן" חייך אלייה והיא אליו ואז הסתכלה קדימה והוא עדיין המשיך להביט בה .
"טוב הנה הבית שלי . תודה על הליווי " חייה אליו והוא אלייה .
"אין בעד מה . אז .. - תרשום : 054-8526495" אמרה קוטעת אותו
"נו באמת רגע!" אמר מוציא את הפלאפון והיא אמרה לו שוב את המספר והפעם הוא שמר אותו .
"יופי . תתקשר כשתרצה . אני פנויה בדרך כלל בערבים .. תתקשר " חייה אליו ובאה לנשק אותו בלחיו אך הוא זז והיא נשקה לשפתיו . בהתחלה הם היו טיפה בהלם אבל לא התנתקו והארי העמיק את הנשיקה , תופס בעורפה ומצמיד אותה אליו .
"נתראה" חייכה אליו אודרי כשהתנתקו ונכנסה לחצר ביתה , פותחת את הדלת , מעבירה מבט מהיר בהארי ונכנסת אל הבית .
"אוקי ...אז .... נחמד ..." מלמל הארי מבולבל ממשיך בדרכו ישר לכיוון ביתו .
"הארי איפה היית?" שאלה אותו ישר איזי כשהוא נכנס הביתה . הוא לא ענה לה ופשוט הוריד את נעליו .
"הארי ! איפה היית?" שאלה אותו שוב והוא , שוב , לא ענה .
"הארי!" הרימה איזי את קולה
"תעזבי אותי כבר! " התעצבן והלך לחדר טורק אחריו את הדלת . לאחר כמה דקות הוא יצא עם תיק קטן הולך שוב לכיוון הדלת נועל את נעליו שנית לוקח את המפתח ויוצא מהבית .
"הארי!" הוא שמע את צעקתה מבחוץ .
הוא החליט ללכת לישון אצל אחד הבנים .. דני . הוא נכנס לאוטו שלו , מתניע , ונוסע לכיוון הבית של דני . אחרי שהגיע , הוא יצא מן המכונית נועל אותה , והולך לכיוון דלת ביתו דופק כמה דפיקות חלושות .
"הארי ! . רגע כריסטן . כן הארי ממצב ?" שאל דני
"אני יכול להשאר אצלך להיום . אני לא יכול לישון איתה באותו בית ." אמר מתוסכל
"זה אומר שאני צריך לבטל עם כריסטן ?" שאל אותו דני מבואס מעט 'מה לבטל#@^?%&' שמעו השניים את צעקתה של כריסטן מהצד השני של הטלפון .
"אה .. מצטער . עזוב אני ילך לטום או משו " אמר הארי פונה אחורנית "חכה" עצר אותו דני
"כריסטן , מצטער .. הארי רב עם איזי . אני יסביר לך כבר הכל . אבל נתראה מחר . מצטער שוב . בי " אמר והיא החזירה לו בי ובהצלחה והם ניתקו .
"בוא כנס ." אמר דני רציני יותר .
"מה קרה?" שאל דני נועל את הדלת והולך מתיישב ליד הארי שכבר הספיק להתיישב על הספה .
"איזי . אתה יודע כרגיל . דני באמת שנמאס לי" מלמל הארי ונשען קדימה נאנח .
"יהיה טוב" אמר דני מנסה לעודד אותו , טופח על שכמו .
~ ~ ~
"בואי לשחק 'שש-בש' " אמר דאגי לקים והרים את גבותיו מעלה ומטה .
"אני גרועה בשש-בש . מאיפה הבאת אתזה בכלל?" שאלה אותו קים לא מבינה .
"אני מתכוון שש-בש מסוג אחר . תאמיני לי כבר שיחקנו בזה . את מעולה בזה" אמר דאגי מגחח וקים הרהרה לכמה רגעים ורק אז קלטה .
"נו באמת דאגי" אמרה לו ודפקה לו כרית בפרצוף "דפקט אחד" גיחחה והוא הסתכל עלייה במבט רצחני .
"מה?" מלמלה בפחד
"את עשית לי אלימות עכשיו ?" אמר דאגי בקול מרוגז
"מה ?" מלמלה לא מבינה
"את עשית לי אלימות עכשיו ? בואי אני יראה לך מה זה !" אמר דאגי תופס ברגלה ומושך אותה אליו .
"אעיאעאעעאעאעא עזוב אותי משוגעעעע! כריסטן!# כריסטטטטטטטן!" צעקה וניסתה להשתחרר
"לא תצליחי מתוקה שלי" צחק דאגי צחוק מרושע
"הצילווווווו" צעקה קים ואז ראתה את הכרית שזרקה לו בפנים על הרצפה . היא הרימה אותה ודפקה אותה לדאגי בפרצוף . שוב .
"איייה"אמר דאגי וקים מיהרה לברוח למרפסת
"אני יתפוס אותך!" אמר דאגי קם רץ ויוצא למרפסת אחריה .
"קים?" קרא לה אחרי שלא ראה אותה .
"חעעעעע!" צעקה נכנסת לתוך הדירה ונועלת את דלת המרפסת משאירה את דאגי בחוץ .
"חעחעחע . מצחיק קים! נו תפתחי את הדלת קר לי ! אני רק בבוקסר!" אמר דאגי מהצד השני
"לא ולא" גיחחה ברשעות והלכה מן המקום משאירה אותו בחוץ . בקור .
"מה ?" מלמל ," קיייייייים!!!!!! קר ליייייייייי! הנזלת שלי תהפוך עכשיו למקלות צ'ופסטיקס !" צעק לה דאגי ודפק על הדלת
"טובטוב תרגע . זה היה בצחוק " הגיעה קים מצחקקת ופתחה את הדלת .
"אם אני יהיה חולה ! הכל באשמתך!" אמר לה ונכנס לסלון הממוזג
"תרגע , אתה לא תהיה חולה מעמידה של שתי שניות בקור" גיחחה וסגרה את הדלת הולכת ומתיישבת על ידו מכסה את שניהם בשמיכה חמימה .
"נעים לי" גרגר דאגי וקים גיחחה
"דפוק קטן" אמרה והוא נישק אותה על שפתייה ואז התנתק מחייך
"תעשי לי קיצי בגב" אמר וקים ליטפה\שרטה קלות את גבו (נו אתם יודעיםXD עם הציפורניים נעים כזה D: )
"או התענוג" מלמל באושר וקים שוב צחקקה .
~ ~ ~
תגיבו ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
McFly Story :}
