המציאות מחייכת אלי שוב

הטוב הוא כזה:

1. 1.      שלקח לי 60 שנה למצוא את האחד – אותו אחד שמזיין אבל... אני הפסקתי – חבל אבל הוא מוכן להישאר עם הסיפורים כי הוא היחיד בתבל שמאמין לי. בדקתי אותו 8 או יותר שנים – הוא אמין.
2. 2.      אבא ל-4 – שני בנים ושתי בנות – שמבין על החיים כי חי אותם עד תומם ומכיר את החיים מניסיון אישי – בדוך.
3. 3.      שמוכן להגיד "אישה את יפה" ואני מאמינה לו.
4. 4.      שלגמרי חסר כל פוזה – שיודע בודאות שאין דבר כזה.
5. 5.      שכבר קבענו כמה דברים – א. מוכן שאחליף אותו בעבודה לשבוע – זה עוד לא קורה אבל... החיים קצרים – יתכן שזה יקרה. ב. קבענו מתי ואיך נפגש בעולם הבא: חי חי ג. שאין לי משפט מספיק משכנע להפסיק את הקשר בינינו (לאחרונה שנודע לי ממנו שהוא אלוף פוקר מגיל מאד צעיר ואני ממש לא מכירה את הכללים אפילו) שכבר אומר שהוא אוכל אותי בלי מלח  - דרך אגב – לא קשה לעבוד עלי – יש לי המון ניסיונות רעים.

זה מספיק  טיעונים לרעתי.

אבל...

מה זה חשוב בעצם?