המציאות מחייכת אלי שוב

הבנתי את הסיפור של חיי בגיל 60 – מה הלאה?

בואו נצא מתוך הנחה שאני אדם בוגר שאמורה לדעת את מציאות החיים.

אבל...

המציאות שמשתקפת בחדשות היא רחוקה שנות אור ממציאות שפויה.

שערבי נרצח בגלל היותו ערבי – יענו בגלל החזות שלו.

שאתיופי חייל נחבט קשה בחוץ לעיני כל  על היותו – חייל, אדם, נושם , מי יודע?

שנולדתי לבנה אבל... גורמת לזין של הגברים לעמוד כי אמן-ים החליטו במאה ה-19 שגוף אישה הוא יפה – מאז התפתח פרסום שקרי על גוף האישה.

 שאנשים מדברים חופשי כי במאה ה-19 המונים מחו והחליטו להקים "דמוקרטיה" שם שהומצא בתחילה המאה והתגלגל לעוולות שקיימות היום כי ה"גבר" וגם האישה נחשפים למה שזה עושה לכולנו – נורא.

לאן נגיע עם השטויות שהמילה גורמת לכולנו לעשות?

לא – זה לא המילה – זה העולם שהומצא אלפי השנים האחרונות שמצד אחד כוונותיו טהורות אבל... הנזקים בלתי הפיכים – אחרי המוות אין משהו אחר.

אין אלוהים – אין חיים אחרי המוות – אין הצדקות לרע שקיים בכולם – שום הצדקה וזה נבדק אחרי אלפי שנים בכל צורה אפשרית – אין הצדקה למוות,      אף אדם שמת לא חי לתאר עד כמה החיים יפים בעולם הבא. אין חיים ואין עולם הבא.