המציאות מחייכת אלי שוב

את הזן בודהיזם תרגלתי 8 שנים.

בודהה האיר את חיי משמעותית. בזכות הבנתי את הזן אני עדיין מתרגלת דרכו.

רגע... אף אחד לא מכיר אותי. פוס.

רוצה לעשות סדר לעצמי בראש:

אז ככה...

נולדתי לפני 60 שנה.

אימא שלי הייתה מאוד מבולבלת (כיאה לאנשים בני דורה). בזמנו לא הייתה גלולה וכל פעם שהייתה בהריון נאלצה לעשות הפלה (לפחות את זה היא ידעה). ממה שנאמר כבר ניתן להבין שהמשפחה שלי יכלה להיות מאוד גדולה (עשתה המון הפלות). לחילופין, חלתה בסרטן השד, דבר שעשו לה חור בחצי גוף (כדי להוריד לה את הגידול) שכמובן הביא למותה הצעיר (47).

בסוף נשארנו שלושה אחים – אני האמצעית ושני אחי (בנים). אחד גדול ממני ב-4 שנים ואחד קטן ממני ב5.5 שנים.

כיאה למשפחה שכזו – לעולם לא דברו "דוגרי" – הם לא ידעו מה זה.

ב-60 שנה חייתי תהפוכות  היסטריות.

לדעתי עברתי בין שלוש ליותר תהפוכות היסטוריות "בלי מילים" – לכן הבודהיזם כל כך דיבר אלי , כי גם הבודהיזם נוצר ללא מילים. (בניגוד ליהדות שהם ברברו ללא אבחנה).

וואלה. הראש מתחיל להתבהר!!!!

מה שקורה השנייה שכל חצי העמוד שכתבתי נכתב מבלי שחשתי מראש שאכתוב אותו, ממש זרם ללא כוונה.

כן. הבהירות נובעת מהזן בודהיזם שמלמד לראות את המציאות בצורה נקייה – בעיניים ללא מחשבה – מאוד מתאים לי.

אז חיי מתנהלים יום ביומו.