המציאות מחייכת אלי שוב

כן. הסיפור הסתבך.

הרבה דברים שהכרתי קודם... פתאום... נמחקו ואני רואה את זה ממקום אחר לגמרי.

זה מתסכל וכואב איך זה נעלם? למה? איפה אמצא סיפור אחר?

מה שהכרתי נעלם וכיום אני צריכה להמציא משהו אחר.

זה מפחיד בטירוף , אפילו שזה הדבר המדויק שאני רוצה.

הרי שנים בכיתי שמשעמם. שאני לא מגיעה לכלום. עכשיו כשזה נעלם פתאום אני נבהלת.

אוקי. אני רואה את התמונה ממקום מדויק וסוף סוף אני מבינה את מקומי.

אני שחשבתי גבוהה מבינה שאני שימשתי חור לעשיית שלושה ילדים מבלי לקחת אותי בחשבון, כי אני מיקמתי את עצמי במרום נמוך, אני לא הערכתי את עצמי נכון מכלכתחיה וקבלתי תוצאה בהתאם.

דבר אחד כן השגתי, עשיתי את הסיבוב השלם 360 מעלות והבנתי מה שאף אחד לא הבין – בגדול אני לא נספפרתי באשמתי אבל....מה זה משנה? לא סופרים גם את אלה שמאמינים בכנות שמשהו סופר אותם,  הם רציניים עד כדי פאטתיות. הרי המציאות זזה 24/7 ולא נעצרת לדקה. אי אפשר להדביק את הקצב גם אם רוצים.

אוקי, הבנתי, מה אני עושה עם זה עכשיו, אחרי שאספתי את עצמי?

אני פתוחה לרעיונות!