המציאות מחייכת אלי שוב

התרגיל המסכם עם פרידה מהעצב - נילי דור האלה. 20.0.14

מוות של אימא שלי

הודיעו לי שהיא מתה

לא ראיתי אותה אף שביליתי יום שבת שלם איתה במיון כשהקיאה דם.

נשארתי עם התחושה שכולם העבירו דף – מחקו אותה מעל פני האדמה.

חוסר התייחסות טוטלית של אבא שלי ואחי.

לא דיברו עליה יותר עד היום - 40 שנה אחרי.

מה הרגשתי – מרגישה?

כעס

עלבון

חוסר יחס רציני

פגיעה

התייחסו איה כאל פירה (PURE)

מחיקה מעל פני האדמה , באה והלכה

חוסר כבוד

התייחסות קשה

איך אתייחס אליה?

מי אימא שלי הייתה בשבילי?

מחיקה גורפת

לא הייתה קיימת

לא דיברו עליה וגם לי לא היה עם מי לדבר עליה, גם לא עם אבי ולא עם האחים שלי.

מה סייע תוך כדי ולאחר מכן

ההתעלמות של כולם – גם סייע אבל העצים את הכעס, דבר שהחזיק 40 שנה

מה? את באמת לא שיתפת אף אחד? לא

זה בטח היה מאוד קשה - כן

(אני חוויתי את ההתעלמות כחלק מהחוויה, לא התרעמתי (כי לא חשתי שלגיטימי לכעוס).

אני הפסקתי להתייחס לרשתות ולאוכל.

מה עשיתי באינטואיציה?

שיניתי את שם המשפחה משמו של האקס שלי לשם משפחה של אימא שלי. (ככה אני מרגישה שהיא איתי כל הזמן).