כמה קטעים שכתבתי בהשראת החורף:
האחד
יום אחד אמצא את האחד שיאהב אותי על אף חסרונותיי.
שייראה בי את הטוב ביותר. שיימצא בי את החום הנסתר.
שיגלה בי את צדדי החיוביים.
האחד שיידע להעריך אותי, על כל יתרונותיי.
שייהנה ממני, על אף קרירותי.
שיימצא בי שמץ שמחה.
שייתן לי חיוך.
שייתן לי מבט.
שלא ארגיש שלא רוצים בי.
יום אחד אני אמצא את האחד שירקוד לצליליי.
שישמח להיותי.
שיאהב את כל-כולי.
האחד שירצה בי.
שיידע שכל שנה אבוא ולא אנטוש אותו.
שיידע שיש סיבה לבואי. האחד שייתן לי סיבה לבוא.
ואולי אפילו להישאר קצת יותר.
-26 באוקטובר 2006, יום חמישי.
חורף
ניחוח החורף ממלא את אפי,
נשימה מלאת שלווה,
מלאת רוגע.
מגע טיפות הגשם על פניי,
מרטיב אותי קלות,
הנאת חיים קטנה.
גשם זלעפות בחוץ, בבית בעירת התנור,
נעטפת בפוך נעים,
לילה חורפי.
עוצמת עיני בתחושת הקלה,
מהחום הנורא, הבלתי נסבל,
שעבר.
לתקופה קצרה...
שקט ברחוב, אפור בשמיים,
הכל מתנקה, מטהר,
לקראת עוד יום,
אפור פי שניים.
-אין תאריך :(
ציפייה
מחכה.
לגשם הטהור והטוב
שישטוף את כל הצער
מעליי.
ממתינה
לרוח סתיו מלטפת,
שתעטוף במלוא הדרה
את גופי החשוף.
מצפה,
במבט מתחנן לשמיים,
שיבוא כבר הקור המיוחל.
ואולי עם הקור,
יתנקו מעליי
כל עול וכל דעיכה.
ואולי הפעם
אוכל לנשום לרווחה
אוויר צלול
ולחייך בסיפוק.
לעצום עיני ולעוף
לאן שתיקח אותי
הרוח.
- 30 בספטמבר 2006.
משום מה זכרתי יותר קטעי חורף.
אני מניחה שזו הייתה אשליה.
בכל אופן....
מקווה שנהנתם (;
אז הנה..
החורף הגיע, והראה לנו מי שולט.
מיהו מלך רוחות השמיים.
מיהו קיסר מזג האויר.
[WTF?!]
אני אוהבת חורף.
[:
אתמול הייתי אצל גאלזי לממש קצת זמן, והיו שמה גם עדי, מעיין, מיקה, ואופיר שהלכה ממש מהר אחרי שבאתי.
היה לי ממש כיף ומצחיק ונהנתי כ"כ לראות את כולכן!
יש מבחן בהיסטוריה מחר.
וזה לא כיף בכלל.
היום קמתי מוקדם [as you can see] כדי ללמוד.
אז אני הולכת להכין לי קפה, לשתות, לאכול קצת עוגיות, ולהסתכל על הגשם.
ואז ללמוד.
תגיבו על הקטעים [: