...

אז אתמול, עקב הרצון העז שלי לא להיכנע לשגרה הממשמשת ובאה, והלחץ שאיתה,

נסעתי לתלאביב. בהתחלה עם יואב. ואז הודיעו לו שיש לו בגרות בע"פ בערבית. גאון.

אז ננטשתי ושלחתי SMS לעמיתי אם בא לו לבוא.

הסתובבתי מעט לבדי, קניתי שמלה יפהפייה [הפוסט ייערך כשיהיה לי חשק להצטלם איתה],

ואז פגשתי את עמית בסנטר, הלכנו לכלי זמר |מאוהב| פסנתרים, ומשם.

לטרייבל.

לעשות.

ROOK.

עמיתי הפחדן לא העיז להיכנס איתי לחדר אז לא היה מי שיחזיק לי את היד.

אבל הי, היה מי שישמור לי על הדברים P:

אז עשיתי ROOK, וזה כאב כמו גיהנום.

ועכשיו זה אדום ונפוח.

אבל.

אני חיה.

והנפיחות תרד.

כן.

ובסופו של היום הכיפי במיוחד הזה, אכלנו סושי וקנינו כובעים! יהה...

אז העפתי כמה מאיות ביום די קצר, אבל לא נורא, כי נהנתי מכל שניה.

והנה המקסים החדש שלי:

הנה הוא מבצבץ לו בצד.

פשוט כשזה אוזן לבד, זה נראה די מוזר.

והכובע הכה יפה שלי.

שהלכתי איתו היום ומשך אלף תשומת לב.

מיוחדת על אני.

ב ר ו ר.

המצלמה שלי פשוט מקולקלת.

האיכות כ"כ ירודה.

מזל שבעוד שלושה שבועות תגיע המצלמה ה-ח ד ש ה  שלי.

אבל אני מאגניבה אז בסדר...

טוב שתקבלו קצת מושג איך זה, הרי האוזן שלי:

אז איך?!

כאב סופר.

לדעתי. היה שווה את זה [:

אפילו אמא טענה שזה "לא כזה נורא!"

אז עברנו את מבחן אמא.

המבחן הבא והבעייתי הרבה יותר- המשפחה המורחבת, שכמובן אמא תציק ותגיד "ראיתם מה היא עשתה?? תראי להם...!"

מעצבנת.

לא רוצה.

לסיכום- היה לי יומולדת כיפי.

אמוש הייתה הכי מדהימה בעולם.

פינקה אותי במסאג', טריליון מתנות, ובכלל, אמהיות שכזו...

ביום שישי, היה קצת מוזר, אבל בסדר.

שבת, ל"ג בעומר-

יצאתם כ"כ חמודים עם התפו"א-יומולדת.

והגעתי לכמה מסקנות באותו יום.

לפי דעתי- טובות.

לעצמי, בעקר.

קיבלתי מתנות מקסימות, וברכות עוד יותר.

שימחתם אותי מאד.

אני כ"כ אוהבת אתכם...

בברכת, חיים נהדרים-

שיר. [קצת יותר מרוממת מבד"כ.]

חבר'ה, מסיבת רוק!

11.5 [שישי הזה], רוק אלטרנטיבי, ישראלי, קלאסי, פאנק רוק, קצת מטאל והארד.

בירה ונרגילות  ח י נ ם.

הרשמה מוקדמת אצלי!

[יש גם הסעות.]