ואז גם בבוקר!!!
השעון המעורר צלצל בדיוק ב6:45 בבקר.
ואני החלטתי לסגור אותו ולהמשיך לנמנם, כי היה המון רעש של רעמים והמון אור של ברקים.
תוך חצי דקה החלטתי: אני לביתספר במזג אויר כזה- לא הולכת!
ואיזה יופי, אני מנמנת במטה, עד שהאח הקרץ שלי החליט שלא.
הוא בא, ונעמד ליד המטה שלי. מה אתה רוצה?
אני משחקת אותה ישנה, שיעוף משם.
ואז אבא שלי בא, ואמר שמאוחר ואני אמרתי "אבא, אני לא הולכת לביתספר..."
ואז הוא התחיל לתחקר אותי אם יש משהו חשוב. אמרתי שאין והמשכתי לשכב לי בשיא הכיף במטה...
[יותר מדי "ואז", המשפט הבא גם אמור להתחיל ב"ואז" אבל זה יהיה לי דומה מדי ל"הזקנה התפצלה לשתיים" וזה לא יהיה מצחיק ממש].
בשלב מסויים החלטתי לקום.
קמתי.
-ארגוני בקר-
ירדתי למטה לשתות לי משהו חמים.
עשיתי תה עם חלב, ולקחתי עוגיות ופתחתי טלוויזיה.
מיותר לציין שלא היה כלום בטלויזיה.
מטומטמת [הטלוויזיה].
הייתי קצת עם הכלבה המכוערת שלי, ואז מאם הגיעה, ואמרה שבחוץ יש משהו מגניב שאני צריכה לצלם.
יצאתי והיה מלא! ברד על המטה שהשארנו בחוץ כי היא לא טובה כבר.
וצילמתי אותה לוקחת קרח לאור, ואז התגלה אל מולי מחזה מרהיב-

אמרתי לה, "עזבי אותך זה, תראי מה יש פה!!!"
והלכתי לצלם את הדבר האמיתי [;

From another point of view
אחרי זה עליתי למעלה לצייר.
להמשיך את הציור.
זה כ"כ מייאש, חברים.
אני עושה רישום וזה פשוט מעייף. זה רישום בגודל ממש ממש גדול, והכל צריך למלא בגרפיט הזה, וזה כואב, מעייף וגם מלכלך.
את זמן עבודתי ליוותה אפרת גוש בהופעה חיה בבארבי כפר סבא.
עם ערן צור ויוני בלוך.
הופעה מעולה.
אפרת אלוהית.
כ"כ מוזר לא לראות אותה עם יוני יותר בהופעות.
אגב יוני, היום יש לו הופעה בבארבי כפר סבא!!!!!!!
ואני הולכת כמובן, יהיה טוב, טוב מאד D:
בין לבין ירדתי למטה, ואז עליתי וראיתי דבר מאד חמוד להצטלם איתו, וזה אפילו מתאים לאתמול [וולנטיינ'ז]

אה כן, גם הצטיידתי בצמה נחמדה, כדי שהשיער לא יפרע-ריע-ריע.
שיט, כתבתי כמו בתפוז המכני.
אר.

טיהי.

אני בקטע של נשיקות בזמן האחרון.
אוי, לא התכונתי ככה,
בקטע של נשיקות בתמונת.
טיהי
לאחן מכן פירקתי את צמתי ועברתי לפזור, וזה מוביל אותנו לתמונה -הכי- יפה בסט:

נכון שהיא פריטי-פריטי?
יהה...

פרט מתוך הרישום הכה מרהיב שלי.
סתם, מה אתם אומרים?
כשאני אסיים אותו, מקווה שזה יהיה בעשור הקרוב, אתם תראו אות בשלמותו D:
עשיתי די הרבה היום, אבל זה לא מרגיש כאילו התקדמתי, בלעט, רישום ארור.
אחרי זה כשהילדים המעצבנים בצהרון של מאמא הגיעו אז ג'יימי המעצבנת-פלוס הזאת ברחה החוצה ונכנסה למישהו לחצר. נו באמת!
אני התעצבנתי ואמרתי לאמא שתביא איתה ונשארתי לשמור על הזאטוטים.
היא חזרה ואז היא התחילה כל הזמן לנבוח אז נאלצתי לקחת אותה לחדר שלי.
שזה הדבר הכי מעצבן שקיים בערך.
כי היא בוכה-בוכה-בוכה.
ורועדת.
אין לי מושג למה היא רועדת.
אני טוענת שהיא קלסטרופובית.
אבל אני לא מוסמכת, אז קחו זאת כערבון מוגבל.
מה זה בעצם "כערבון מוגבל"?
שנותנים למשהו משהו כערבון, אבל בעצם הדבר הזה מוגבל? אז מה שווה הערבון הזה?
עדיף לא לתת ערבון וזהו.
:X
וזהו.
היה לי די כיף.
האא שכחתי להכניס את זה שאמא הכינה לכבודי ולכבוד החורף מרק עגבניות טעים-טעים ואכלתי אות.
כן, אינפורמציה מעניינת.
ועוד רבע שעה בערך היא הולכת לחמישי-שישי לחגוג לאמא של אופירנובק יומולדת. חחח
קרה עכשיו משהו מצחיקקקקקקקקק
אמא באה כדי להכניס את ג'יימי לפ כי היא מתנפלת על הילדים, והיא הכניסה אותה, סגרה את הדלת וחיבקה אותי כי היא הולכת הרי, ואז היא באה לצאת, ג'יימי שמה ספרינטטטטטטטט וברחה מהחדר!!! חחחחחחחחחחחחחחחחחח
[דה ז'וו].
אז אני צריכה ללכת איתה, כי הייללות שלה מטריפות אותי.
אז להת' D: