...

היי חברים, מה שלומכם? D:

ביום שישי הייתי בתלאביב עם שירי שלי.

היה כיפחיים של ממש!

היום [שלי לפחות] התחיל ב8 ורבע בבקר, כן כן...

בד"כ הוא התחיל בימי שישי ב7 וחצי, אבל הפעם פירגנתי לעצמי, כי הרי אני לא עובדת כבר.

התארגנתי וכאלה...והלכתי לתחנה הקרובה אליי הביתה, שם חיכיתי לשירי שתבוא, ויחד נחכה לאוטובוס של התיכונים של כפר סבא...

הוא היה אמור להגיע ב9 ועשרה...

אנחנו מחכות...מחכות-מחכות.

הגיע כבר 9 ועשרה...[טוב, הוא בטח רק עכשיו התחיל את הסיבוב]

הגיע גם 9 ועשרים... פה התחלתי כבר לתהות, אולי הוא לא יבוא...

וכשהגיע 9 וחצי, איבדתי כל תקווה, התחלתי טלפונים, אמא, אבא, חברה-של-אמא...

אף אחד לא ידע על מישהו שנוסע לכפר סבא.....

בסוף הלכנו אליי, ואז נזכרנו שיש אוטובוס ב10, אז הלכנו...

אחרי איזה 2 דקות חשבתי לעצמי..."הוא בטח כבר עבר, צריך ללכת לכוכב יאיר..."

אמרתי לשירי וצעדנו לנו, אהה שכחתי לציין שכמו שמנה החלטתי, ברגע של טירוף, לקחת איתי חצי חבילה של העוגיות הטעימות ההם.

אתם תראו בהמשך איזה D:

הלכנו לתחנה בכוכב יאיר, ואחרי שלוש דקות בערך האוטובוס הגיע [נושמת לרווחה, מזל שהחלטנו ללכת לכוכב יאיר.....]

עלינו, ושמחנו עד עמקי נשמתינו, כי יאיי! באמת ניסע לתלאביב.

שאלתי את הנהג אם יש תחנה יותר קרובה לרכבת מהמרכזית, בהתחלה הוא היה בוטה ואמר שלא, ואז כשהגענו לתחנה הקרובה, הוא אמר "מי הבנות שרצו לרכבת?" וירדנו שם. הגענו נורא מוקדם...

10 וחצי.

הרכבת הבאה רק ב11 ו14 דקות.

מה עושים?

יושבים, טוחנים עוגיות, ומצלמים, אופקורס.

איך לא חשבתם על זה? באמת...!

 חתיכת תמונה מגניבה! אהבתי אותה D:

לא ידעתי איך היא תצא כי אני צילמתי את עצמי, במקרה זה יצא על חצי פרצוף והכל [;

נו, זיהיתם איזה עוגיות?

אלו הן העוגיות! כה סקסיות...

השתקפות-השתפקות-השתקפות.

כמה מזהיר.

שירי ואני מחליפות נשיקות D:

2 תמונות חמודות.

קבלו אותי באחרונה, אני מסתכלת ללחי שלה! זה הצחיק אותי חחחח

לאחר כמה זמן, כשנמאס לנו לעשות נסיונות כושלים לפרסומת לעוגיות הנ"ל,

עברתי לעשות פרסומת למשהו אחר:

 יצא מגניב בהחלט D:

אגב, הסמינט-אדום [פירות יער] מוריד את האפרסק...

אח"כ החלטנו לעלות לרציף, ורכבת לא איחרה לבוא.

תפסנו לנו רביעייה באחד הקרונות בלמעלה, כמובן, וכשהגענו לתחנה בראש העין, שירי טענה שהיא ראתה את גל.

התקשרתי אליה, ושאלתי אותה אם היא עלתה עכשיו לרכבת.

אם הייתי מקבלת שאלה כזו, והתשובה שלי הייתה כן, הייתי די נלחצת, אבל היא הסתדרה עם העניין חחח...חיפשה אותנו, מצאה....ומאז לא עזבנו את המצלמה חחחח צילמנו את עצמינו אלפי פעמים, כמו נרקיסיסטיות מכוערות D:

 רציתי לצלם אותן בלי בימוי, אבל גל רואה מצלמה והיא ישר נכנסת לפוזה אבל יצאה תמונה חמדמדה, אז נסלח לה הפעם D:

נשמות שלי [:

 שירי הכפצ'וצ' עם הכובע המגנובי של גל D:

מפה התחלנו להשתעשע איתו, ואני אימצתי אותו עד שנאלצנו להיפרד מגל.

 גלוש עם כובעה D:

ועכשיו, איך לא, תורי D:

 DD:

 גמדי-נחמדי-קטני D:

אם גם הלמטה היה מתבהר כמו הלמעלה, היה מתאים פה So devine, אך לא....כמה חבל D: הלמטה יצא עם צבע

לאחר שסיימתי לצלם את עצמי עם הכובע הנחמד של גל, קפצתי על גל ושירי, שהיו מולי התיישבתי ביניהן, ופה התחיל הכיף D:

נמעכנו, צחקנו, צעקנו, רעדנו [חחחח], התעקמנו, וכו' וכו'....עד שהגענו לתלאביב-השלום.

והרי התוצאות:

 טובנו....חיחי

השיער שלי מצחיק. הוא בכלמקום

 פה חשבנו שאם נחזיק על הצד, תהיה לנו יותר יציבות, אבל לא לקחנו בחשבון, שאנחנו שלוש ולרוחב זה לא יילך ומישהו תיאלץ להיחתך D:

Lucky Gal!!

חחחח

 גל החתוכה ואני D:

יש לי סנטר תחת :O חחחחחחחחחחחחחח

סתם, מה אני משחקת אותה מופתעת, ידעתי מזה כל חיי

 וזו, חברים, נקראת תמונה "התפוז". אכן. תמונות. קשות.

הראש שלי יצא הדבר הכי עגול ביקום.

אבל זו תמונה חמודה D:

 פה סתם יצאתי יפה ומוזר.

שיהיה D:

מזל שאנ'לא לבנה, תראו מה קורה לכם בשמש!!! אתם נעלמים! חעחעחע

וזה מצחיק מאד.

נראה כאילו לקחו שתי תמונות נפרדות והדביקו אותן! אבל לא! [לא אני ולא שירי יודעות לעשות את זה בצורה שייראה נורמלי] זו תמונה מקורית בהחלט, אנשים!

הגענו לתחנת השלום בתלאביב, נפרדתי לשלום מהכובע של גל );

נפרדנו לשלום מגל |;

והלכנו לנו אל.....דזינגוף סנטר!!!!

בדרכנו אל המקום המיוחל, תפס את עיניי משהו מעניין-

 אנחנו מפרוסמים בתלאביב :O

עד עכשיו לא הצלחתי לפענח את המסר שמסתתר מאחורי חבורת המלים הזו....

תעלומה.

שם, שעות חיפשנו ביתקפה ראוי, בו חפצה נפשנו לשבת, כדי לפתוח את היום באוכל נחמד ואיזה קפה D:

אחרי התלבטויות קשות [איכ, ארקפה התעשייתי הזה, איכ פיכ], התיישבנו בביתקפה בשם "שלי", נגיד....

היה להם מבצע.

מבצע בשם "כריכון" שאמור לכלול כריך בגודל רגיל [איכ, מה זה כריך? סנדוויץ'!] וקפה לבחירה.

כמה נחמד D:

שירי הזמינה סנדוויץ' בלקני, ואני סנדוויץ' יווני.

וקפה הפוך, שתינו. אספרסו אם תרצו....או שזה היה קפוצ'ינו? אנערף עם השמות שלהם....

ה"כריכונים" האלה הגיעו...

והתבררו ככריכונים באמת!

לחמנייה בגודל האגודל שלי, מחולקת לשניים.

וה"סלט" שהם הבטיחו, התברר ככמה ירקות חתוכים באופן מאד לא אחיד.

והרטבים שלהם....הממ....בואו נגיד....צמיגיים.

וחמוצים.

אבל הסנדוויץ', הא, סליחה, האגודל, היה די טעים, ואכלתי גם את הסלט שלי וגם את של שירי [כי היא גרועה ולא אוהבת סלט] ולאחר מכן.....נשארתי רעבה, כמה מפתיע.

וכמובן, עוד תמונת-קפה לאוסף:

 קיבלתי לב! לב עקום, אבל לב. וזה בהחלט עניין D:

הקפה דווקא היה טעים מאד, והפלא ופלא, גם הקצף לא איכזב!!!

ביחד עם הקפה קיבלתי עוגייה. קטנה. שרופה.

איזה כיף.

הבאתי אותה לשירי.

שילמנו, והלכנו משם.

פה אני מצנזרת כי זה סיפור עצוב.

משם הלכנו לחנות המקסימה- "הנסיך הקטן" [חנות ספרים. משומשים].

איך שנכנסנו אליה אמרתי לשירי "את יודעת מה אני רוצה? את התפוז המכני!"

בינתיים חיפשתי לי ספרים, מצאתי את הארי פוטר 2 ו3 באנגלית בריטית! יאייייי!

אז קניתי אותם, ושאלתי את המוכרת הנחמדה אם יש להם התפוז המכני. והיה! ישן ומגניב כזה...אז הראתי לשירי...

ואז יֶצֶר הקנאה שלה עלה.

כי היא רצתה גם, אבל הזכרתי לה שאיך שנכנסו אמרתי לה שאני רוצה, והבטחתי לה שאני אשאיל לה אותו....חח

משם הלכנו לנחלת בנימין, עזרתי לשירי בדברים אותם נצטרכה לקנות.

משם, חזרנו בקינג ג'ורג' לחפש קו לחזור הביתה.

בדרך עצרתי בחנות בגדים וקניתי ג'ינס שחור ומגניב.

ואז עברנו צד [למה בעצם?]

ועברנו דרך עשרות כלבים חמודים ויפים, ויֶצֶר האהבה שלי כמעט פוצץ את המד.

התקשרתי לאמא וביקשתי ממנה לאמץ כלב.

היא הסכימה :O:O:O:O:O

ולקחתי כלבה שחורה יפהפייה, בת 4 חודשים, מעורבת [אנ'לא יודעת במה], ואז תהיתי איך אני אקרא לה, ושירי הבריקה עם השם ג'יימי. הוא התאים לה כמו כפפה וכך הוחלט על שמה D:

קיבלתי את הדברים שלה בזמן ששירי חיפשה לנו קו, ואפילו מצאה! ישבנו וחיכינו לאוטבוס, ג'יימי בידיים שלי, רגועה להפליא.

עלינו לאוטובוס, התיישבתי, כי היא קצת כבדה...

שירי הלכה לשלם.

הנהג הטפש הזה אמר "שלושה, גם על הכלב" אני חטפתי שוק, היתי בטוחה שהוא מתבדח על חשבוני, וזה ממש לא הצחיק אותי.

הסתבר....שהוא לא התבדח.

ובאמת לוקחים כרטיס על כלב, באוטובוס.

מה זה הטמטום הזה, ו'קשה?!?!

היא הייתה עליי כל הדרך, מה אני צריכה לשלם עליה?! ועוד פאקינג מחיר מלא!

טוב, נגיד...

ואז החצוף גם מבקש מאיתנו לעבור לאמצע, אנערף למה...בגלל הכלבה, אבל מה הוא רוצה?!

ולא היה מקום באמצע, ארר...

בסוף מישהו אמרה לנו שהיא גם ככה הולכת ושנשב במקום שלה...

אז ישבנו, ג'יימי עליי, מרוב פחד וטלטולים היא ריירה עליי בטירוף, השרוול שלי היה ספוג ריר-כלבי מג'וייף.

לא נורא D:

היא כזאת חמודההה!

הייתי שמה תמונה שלה, אם הייתה לי.

הייתי מצלמת אותה עכשיו אם הייתי זוכרת איפה שמתי את המצלמה שלי.

בזמן האחרון הזיכרון שלי מעציב אותי.

אני נתקלת במלא מצבים של "אני לא פאקינג זוכרת איפה שמתי את X !!!!!" וזה מרגיז באמת.

כשאני אמצא, אני אצלם ואערוך פה D:

הייתי חייבת את הפוסט הזה.

שיהיה לכולנו פברואר נהדר והרבה הרבה אור בחיים!

[למה אני צריכה לבקש? לפחות הסכמת.]

חיים משגעים D;

9.2.2007, 13:02

עריכה, וואף וואף:

והנה ג'יימילילייייייי

כי סוףסוף מצאתי את המצלמה הסוררת ודפקתי לה בבוק D:

סתם תמונה יפה באיזה טיול-השכם-השכם בבקר...

[שימו לב לגרביים שלי! הן 2 שונות]

סתם פוצי קופצתתתת!

מדגמנת סמיילי D: נגוס

יפתיתי

ואחרונה חביבה:

פוצי ואני!!!!!

כזאת בובי בכיינית והיא נהייתה גם עצלנית.

בושי לך, כלבה טפשה.

הבטחתי, קיימתי D:

איך פוצי שלייי?!!?