מה שלומכם, קוראים חביבים?
אני בסדר.
תודה.
אתמול היה יום אפוף למדי.
הייתי תחת השפעת כדור [נגד אלרגיה, תרגעו], והכל הרגיש לי כמו במן חלום מתמשך ולא כייפי במיוחד.
למרות שהיה דווקא יום בסדר.
ואפילו קיבלתי שחרור!
אז חזרתי שביעית, וויפי דו.
היום....היה יום.
נו בסדר, שיהיה...
מחחחחחר מאי ואני הולכות אחרי בצפר לללללכפר סבא.
שיו.
זה כיף להגיד שיו.
שיו
שיו
שיו
בהא לי לכתוב באמצע
הנה!
חעחעעעעע
מצחיק ככה.
אותי זה מצחיק!!!
יש לי טעם של קפה בפה, כי ישבתי עכשיו עם אמא לקפה.
סתם בבית, לא באיזה ביתקפה.
היה נחמד.
היא טוענת שאני מאוהבת.
בסדר, אמא.
אני לא.
באמת שלא
פתחתי מעריב לנוער החדש של היום, ויש פה "האם אתה הומופוב?" חחחחחח
העיקר שאני מבינה את עצמי D:
צ'כוב מהשמינייה יהיה בן 30 ביום שני. וואי, אינפורמציה חשובה.
אני עייפה.
זה בא לידי ביטוי?
בעצם, אני תמיד עייפה. חע D:
היום היה בוחן במתמטיקה.
סבבה D:
מזל שזה לא היה על חקירה, כי אנ'לא יודעת חקירת פונקציות.
וסדרות זה החומר הכי כיפי שיש, וואי!!!
בכלל, 4 יחידות שכונה.
ופתאום, כשאני כבר לא בחמש יחידות, אנשים מקבלים 100 בבחנים *אההמ עומר אההמ...
יפה, יפה.
סתם, עומר, כל הכבוד נשמוש.
כשתוצאה משיחה עם בלוש במסנג'ר, המצאתי מושג- מסנג'ריזם.
מה זה?
תורת השיחות במסנג'ר.
כן כן....
כל המשתמש, קרדיט לי בבקשה...!!!
כואב לי הראש.
תמיד כואב לי הראש.
אמאשלו
ביום שישי הייתי אצל מיקה, ואיזה כיף, ראיתי המון אנשים שלא ראיתי אלפי שנים,
וגם את חנושקע שלי והיה הכי כיף בעולם, בשיחת-ציצים-כונפיות-ואטאור הלוך-חזור שלנו.
העיקר שחנוש ואני מבינות!
חן, תהני בטיול, אני אתגעגע ואני אוהבת אותך אלפים!!
נדלקתי על העניין הזה של לכתוב באמצע.
ואל תגידו לי שאני מעתיקה מתימי |בוכה|
אני לא תימי.
אני שיר!
נעים להכיר, אני שיר.
חעחע
זה אפילו מתחרז.
שיו!
היום רן ואני הלכנו תחרות מרקרים.
באמצע שיעור ספרות.
וזה היה כ"כ מצחיק D:
אךך, רן, סיפקת לי רגעים של הנאה.
ג'יז.
משחברת-
[rewrite יותר יפה...]
רן, תודה על שהקדשת לי מזמנך על עשיית שטויות.
לא יודעת אם זה יותר טוב.
תבחרו D:
כל הידיים שלי צבעוניות עכשיו.
ירוק, כתום, צהוב.
שיו
ועל רן אף דיו-מרקרים צהוב. וזה היה מצחיק נורא.
עף לו לפנים. חחחחח
ואז ניסינו להעיף דיו עם כל המרקרים.
זה מצחיק.
זה היה מצחיק.
בכל מקרה.
אני נורא אוהבת את האולסטארס הבורדואיות שלי.
התאהבתי בהן, ואני ממש לא מתחרטת, ואפילו שמחה שקניתי אותן, על חשבוני הפרטי.
כפרות עליהן.
וואי, מאי הולך להיות מה זה כיף מחר!!!
אני גם אביא מצלמה, שיו.
מצלמה שליטה.
טוב, אני נפרדת מכם לפני שאני אגיד עוד דברי-שטות.
אהה...
כן,
לפעמים, פשוט עדיף לשחרר.
לא בכוח.
ואם אפשר, אז שחררי.
תודה.
אוהבת,
שירקיפו
