לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  UniQue.

בת: 31

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .


אני נכנסת לעריכת פוסט עם דפיקות לב שרק מאיצות ומאיצות. אני לא יודעת מי קורא פה או מי עלול לקרוא פה [פחות או יותר].
אבל שיהיה. בלוג שלי, דעות שלי.

זאת לא הפעם הראשונה שאני יושבת עם עצמי וחושבת על מה שהולך איתי בתקופה האחרונה. על הריב של ההורים, הריב של אבא עם אישתו, מה שעובר על שני הסבים שלי, על דודה שלי. העובדה שבסוף השנה אני אצטרך להיפרד מחיים שלמים ולהתחיל מחדש במקום אחר. כנראה.
ואז אני חושבת לעצמי "מתי לאחרונה שאלו אותך לשלומך?" ומשום מה אני פשוט לא מוצאת תשובה.
מתי באמת? מתי בפעם האחרונה למישהו באמת היה אכפת מה קורה איתי, מתי מישהו באמת הקשיב לבעיות שלי בלי לבקש תמורה?
מתי בפעם האחרונה אני הייתי על כיסא המטופל כשחבר/ה טוב/ה שימשו לי פסיכולוג ולא ההפך?
ובאותו רגע, אחרי שכל השאלות נשארות בעינן, אני מבינה שפשוט... אין לי פה אנשים שאני מסוגלת לסמוך עליהם. אין לי חברות טובות כאלה כמו שרואים בסרטים, שישנות אחת אצל השנייה כל סופ"ש שני ומספרות אחת לשנייה הכל.
אין לי את זה.
ולשאר יש. וזה מדכא לראות את זה.
אפילו עם החברות הכביכול "קרובות" שלי אני מרגישה דחויה. כל פעם שאני פותחת את הפה לומר משהו נדמה לי כאילו אני משעממת אותן, אני לא מעניינת אותן, אני צריכה להקשיב להן ולשתוק ולא ההפך.
אולי כדאי באמת שאתחיל חיים חדשים. במקום חדש.
שם לא יכירו אותי לפי מי שאני פה. יכירו אותי בתור תומי חדשה, אלמונית. ועם הזמן ילמדו מי אני.
כן, נשמע טוב.
אסטה לה ויסטה גזר, שלום חיים חדשים.


נכתב על ידי UniQue. , 18/10/2009 19:21   בקטגוריות אופטימי, פסימי, שחרור קיטור, אהבה ויחסים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התעלמות מוחלטת


אין לי מושג מה הייתי עושה בלי החברה השווייצרית הקטנה שלי. אין עליה.

אז זה שוב יום שבת, בודד, קר וגשום, ולכל הרוחות - אף אחד לא עונה לי.

ואם מישהו מועיל בטובו כבר לקום מהתחת השמן שלו ולענות לי זה מתפתח לוויכוח על דברים שאין לי כוח לדבר עליהם.

למה, אלוהים, למה כל האנשים שאני מכירה יבשים כל-כך?

למה אין לי חברים שיכולים לצחוק איתי ולהזרים איתי שיחה כמו בני אדם?

פאק, נראה לי שזה רק בגלל החור שאני גרה בו. אני כמעט בטוחה שאם הייתי גרה במקום עם קצת יותר אנשים אולי היה קצת יותר קל להתחבר לכאלה שמשלימים אותך.

מילא. עוד שלוש שנים ואני עפה ללונדון, זה בטח לא הרבה לסבול.

 

פוסט פריקה חסר תכלית לחלוטין. אני מניחה שאם מישהו יקרא את זה רצף המשפטים יהרס לו לגמרי באמצע.. XD

נו, יש לי קו מחשבות משובש, את זה כולם יודעים.

 

עד לדיכאון הבא-

                Tummmmi.

נכתב על ידי UniQue. , 21/2/2009 14:48   בקטגוריות אופטימי, פסימי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Humph.


חודשיים מאז העדכון האחרון.

גאד, חודשיים.

אני מניחה שהפוסט הזה נועד להוכיח לי שאני עוד חיה.

טוב, אז התקופות הנוראיות עברו (אם כי אני בטוחה במאתיים אחוזים שזה יחזור, לא בעוד הרבה זמן), עכשיו נשאר לי רק לחיות עם השגרה הנוראית ולהשלים עם העובדה שאני באמת מתבגרת.

ויהיה בסדר, אני חושבת, בסופו של דבר.

אני גם התחלתי לעבוד על ספר בזמן האחרון. (:

חברה שלי אמורה לעזור לי איתו קצת, אבל היא די הבריזה לי. כולם, האמת, מבריזים לי לעיתים קרובות בכמה-חודשים האחרונים.

אבל למדתי לחיות עם זה, ומצאתי את אלה שלעולם לא יתנו לי להרגיש לבד ושטוב לי בחברתם.

חוץ מהעובדה שאתמול היה יום שישי ה-13, והיום וולנטיינ'ס דיי, ואני לגמרי לבד - כמו תמיד, הכל בסדר איתי.

שימשך כמה שאפשר, זאת התקווה היחידה.

 

 

עוד פוסט חסר פואנטה, שנכתב בעיקר בשבילי.

שיהיה.

שבוע טוב לכולם 3>

 

 

אגב, החודש הבלוג חוגג שנה ^^

מזל טוב לנו

נכתב על ידי UniQue. , 14/2/2009 14:22   בקטגוריות אופטימי, פסימי, שחרור קיטור  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
1,605
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לUniQue. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על UniQue. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)