בהתחלה, חשבתי לתת לך פרחים.

אבל משום מה זה נראה לי נדוש מדי.

אולי בכלל עדיף ספר?

אבל איזה?

מצאתי ספרים מאוד משעשעים,

אבל הם היו קצת ריקים מתוכן.

אחרים היו כבדים מדי.

בסופו של דבר מצאתי ספר שימושי מאוד,

אבל לא יכולתי להיפרד ממנו.

זו מוכרחה להיות מתנה מקורית.

אבל המתנה שמצאתי היתה קצת גמלונית.

אולי כדאי משהו פחות מגושם.

אבל זה נעלם כל כך מהר.

עדיף משהו עם יותר נוכחות.

זה בכלל לא היה קל כמו שחשבתי.

אז חיפשתי משהו קליל יותר.

היה כיף.

אפילו מאוד כיף.

אבל לא לאורך זמן...

מצאתי משהו פחות מסוכן,

יותר עליז ולא מזיק.

ולקחתי אותו.

אבל הוא היה כל-כך עדין,

שנשאר ממנו מעט מאוד. עצוב.

לא! המתנה צריכה לגרום לך לרחף מאושר.

ועם זאת, להישאר עם רגליים על הקרקע.

פתאום התעורר בי פקפוק.

אולי בכלל חיפשתיאת המתנה שלך במקום הלא נכון?

ככה אני פשוט לא אגיע לשום מקום...

אבל זה עומד להשתנות בקרוב!

עשיתי שמיניות באוויר.

חיפשתי פה, חיפשתי שם, אבל לא מצאתי דבר.

החלטתי להפסיק להיאחז בישן ובמוכר.

לפעמים צריך לדעת להרפות

ולהיפתח לעולמות חדשים.

ואז מגלים פתאום דברים ממש נפלאים.

אבל הם לא תמיד רוצים שיגלו אותם.

לא רוצים - לא צריך!

בסוף נמאס לי.

הייתי כאן, שם ובכל מקום, הלכתי באש ובמים

ומה מצאתי בסוף?

ניסיתי הכול.

חיפשתי בכל מקום.

על הפסגות הכי גבוהות,

במעמקי המצולות,

עמדתי מול סכנות גדולות,

גברתי על איתני הטבע,

לכדתי חיות פרא,

קראתי תיגר על כל מה שאפשר,

אבל על מה שנמצא הכי קרוב

לא חשבתי בכלל.

ודווקא עכשיו, על סף יאוש

סוף-סוף החלטתי...

להעניק לך זרעים של הצלחה.

~

קטע מקסים, מאת יונס דוברס.

במקור, הקטע אמור להיות בגרמנית, אבל הנחתי שלא יהיו הרבה שיבינו,

וכתבתי בעברית. :)

זה סתם נראה לי חמוד כזה.. ונורא אמיתי.

יש עם הקטע הזה גם איורים חמודים, ומצחיקים למדיי. ^^

הייתי מראה לכם אם רק יכולתי...