| 8/2008
פרק 72
שלום לכולם ולילה טוב :]
רק רציתי להגיד שאני באמת נורא רוצה לדעת מה הקוראים חושבים על הכתיבה שלי .
אז בבקשה תגיבו לי .
פרק 72 >
" בוקר טוב " אמרה מאיה לדניאל כאשר התעוררה בחיוך כשראתה את המגש הגדול ועליו כוס שוקו חם וצלחת עם קורסון חמאה .
דניאל : " בוקר טוב יפה שלי "
מאיה : " ואי מאמי איזה חמוד " חייכה " אני ילך לשטוף פנים ויבוא " אמרה ויצאה מחדרו של דניאל לכיוון האמבטיה .
-
" שלום , תרצו להזמין ? " שאלה שיר את שני הגברים שישבו במסעדה בו עבדה , לבושים השניים במדים של שוטרים .
" כן בבקשה , אני רוצה סטייק אחד ובקבוק מים קרים " אמר אחד השוטרים .
" אוקי , ואתה ? " שאלה שיר מחכה לתשובתו של השוטר השני .
" אני יקח אותו הדבר ואם אפשר את הסלטים שלכם וטחינה "
" אין שום בעיה "
" תודה רבה לך " אמרו והיא הלכה אל כיוון המטבח לתת את הזמנתם .
=
מכשיר הקשר של אחד השוטרים החל לפעול " כן שומע..." חיכה למענה .
" זוסמן איפה אתה ? "
" במסעדה בארנה עם קרסו "
" מצוין שאתה איתו , מתי תהיו פנויים ? "
" בעוד כשעה בערך , למה ? "
" צריכים אתכם , יש לנו סיפור חדש "
" אוקי אין שום בעיה , אנחנו נגיע ונטפל בנידון "
" קיבלתי "
-
מאיה שתתה את כוס השוקו החם ואכלה בתאבון רב את הקורסון .
דניאל : " את עושה היום משהו ? "
מאיה : " לא , אין בדיוק מה לעשות , לפחות זה מה שאני יודעת "
דניאל : " אוקי , אז מה את אומ..." החל לומר אך צלצול הפלאפון של מאיה עצר את דבריו .
=
מאיה : " היי אמא "
אורית : " מה שלומך מאיה ? "
מאיה : " בסדר , איפה את ? "
אורית : " בבית עושה עובדת על כמה רעיונות לתצוגה הבאה "
מאיה : " אוקי .."
אורית : " רק רציתי לדעת שהכל בסדר "
מאיה : " הכל מצוין "
אורית : " יופי , תקשיבי אבא ואני יוצאים הערב אני צריכה שני דברים "
מאיה : " כן אמא , מה את צריכה ? "
אורית : " דבר ראשון , תשמרי על האחים שלך "
מאיה : " איפה מיכל ? "
אורית : " היא יוצאת היום וישנה אצל חברה , יש איזו מסיבת יום הולדת אני יודעת .."
מאיה : " אוקי אני יבוא באיזה שעה ? "
אורית : " זהו שאני גם רוצה לדבר איתך על משהו , אנחנו יוצאים בשעה שבע וחצי בערב "
מאיה : " אוקי ואם אני יגיע בסביבות חמש וחצי ? "
אורית : " זה יהיה מצוין "
מאיה : " אין בעיה יאללה נדבר , אני כאן עם דניאל "
אורית : " ד"ש , ביי מתוקה "
וניתקו את השיחה .
=
דניאל :" מה ? "
מאיה : " כלום ההורים שלי יוצאים היום בשעה שבע וחצי בערב אז אני צריכה לשמור על האחים שלי מיכל גם יוצאת ולא ישנה בבית "
דניאל : " אוקי אני יבוא איתך "
מאיה : " אין בעיה אבל בשעה חמש וחצי אני צריכה לחזור הביתה כי אמא שלי רוצה לדבר על משהו "
דניאל : " אין בעיה , אני יבוא איתך , מקסימום יישאר בחדר עד שתסיימו "
-
דפיקות בדלת משפחת לוי נשמעו לפתע .
לזה חיכו סמי ומירה בקוצר רוח , סמי פתח את הדלת ובכניסה עמדו שני שוטרים " שלום , בואו היכנסו היכנסו " אמר והשניים נכנסו אל תוך הבית ישירות לסלון והתיישבו על אחת הספות הגדולות .
סמי : " תרצו לשתות משהו ? אולי לאכול ? "
" אם אפשר שתי כוסות מים אנחנו נשמח מאוד " אמר אחד השוטרים .
מירה : " שלום , אני מירה וזה בעלי סמי "
" נעים מאוד , אני זוסמן אבל תוכלו לקרוא בשמי הפרטי – גלעד " הציג את עצמו .
" נעים גם לי , אני קרסו וגם בשמי הפרטי תוכלו לקרוא – חיים " הציג גם הוא את עצמו .
זוסמן : " אז מה הבעיה שלנו ? אני מבין שיש לכם ילדה נעדרת ? "
מירה : " כן תשמע אני לא יודעת לאן היא נעלמה אני נור..."
קרסו : אני מצטער שאני עוצר אותך כן ? אבל את מדברת מאוד מהר , אם תוכלי בבקשה לחזור על דבריך שנוכל לרשום את הכל ? אבל הפעם לאט יותר " אמר ברכות וחייך .
סמי הגיש ארבעה כוסות מים על השולחן לכל אחד ואחת .
מירה : " אוקי אז ככה , יש לנו ילדה בשם שיר , היא בת ה – 16 והיא נעדרת כבר יומיים אני חושבת אני פשוט גיליתי את זה רק אתמול משום שחברתה אמרה שהיא אצלה בהתחלה וכל מיני כאלה .."
זוסמן : " אוקי , אז אולי תוכלי לתת קצת יותר פרטים ? כמו למשל מה היה לפני שהיא נעלמה ? "
קרסו דאג לרשום כל מילה ומילה של מירה וסמי .
מירה : " היה להם את הערב הזה של כל המסיבות סיום וכל זה שזה אומר המופעים והיו כמה ילדים מכיתתה שהשפילו אותה על הבמה , היא בכתה והתאכזבה ולכן רצתה לעבור דירה אנחנו לא הסכמנו ולפני יומיים היא אכלה איתנו ארוחת ערב ואז הלכה לטלוויזיה וביקשתי שתביא לי את השלט בכדי לראות חדשות , אבל אז היא החלה לדבר אלי לא יפה ומרוב שניבלה את פייה יותר מידי לא יכולתי לשמוע זאת יותר ולכן סטרתי לה , אני יודעת שזה לא בסדר מבחנתי אב.."
קרסו : " מצטער שאני שוב עוצר אותך כן ? אבל מצד אחד את צודקת , זה לא בסדר להרים יד על הילד שלך , אבל מצד שני אני לא חושב שביתך צריכה לדבר אליך בצורה כזאת , אז רגע , מה קרה אחר כך ? "
מירה : " היא צעקה עלי והלכה לחדרה "
קרסו : " ואז ? "
סמי : " ואז לא ראינו יותר את הילדה עד עכשיו "
זוסמן : " ניסתם אולי אצל חברות ? "
מירה : " אין לנו טלפונים שלהם , החדר שלה נעול עם המפתח שנמצא אצלה "
קרסו : " אני מבין...אז אולי תוכלי לתת לנו תמונה שלה בבקשה ? "
סמי : " בטח אין שום בעיה רק רגע " אמר וקם ממקומו .
הוא הלך לחדר העבודה שם נמצאות כל התמונות וכל האלבומים האפשריים .
לאחר מספר דק' הוא חזר עם מעטפה אחת ריקה ומעטפה אחת מלאה תמונות " הבאתי מעטפה אחת לתמונה ומעטפה חת מלאה בתמונות של עכשיו "
זוסמן : " טוב מאוד , תביא לי תמונה אחת הכי ברורה שלה והכי חדשה "
סמי חיפש וחיפש עד שמצא הוא הגיש לזוסמן את התמונה בידו והוא לא האמין " היא כל כך מוכרת לי , לא קרסו ? "
קרסו : " אני לא מאמין , זאת לא המלצרית שהגישה לנו היום את הארוחה ? "
סמי : " מה ? מה זאת אומרת המלצרית ? "
זוסמן : " היום היינו במסעדת ' דרבי בר דגים ' שנמצא במרינה בהרצלייה , הייתה לנו מלצרית בדיוק כמו ששיר , ביתכם נראית , היא קיבלה מאיתנו טיפ חבל על הזמן " חייכו .
מירה : " תשמעו אין לי זמן לבדיחות אוקי ?< אני דואגת , הבת שלי נעלמה לי , אני רוצה להבין אתם בטוחים לגמרי שראיתם את שיר ? "
זוסמן : " כן גברתי , שיר לוי הייתה היום בארנה בתור מלצרית !
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
