| 8/2008
פרק 70
שבוע נפלא לכולם :]
אני מצטערת שלוקח לי זמן לעלות את הפרקים ,
פשוט יש לי המון דברים לעשות ..
מקווה שהפרק יהיה יפה , תגיבו לי פלייז (:
פרק 70 ->
מירה ישבה מעוצבנת מתמיד בסלון יחד עם סמי שלא מפסיק לשאול מה אמר השוטר .
כל מה שסמי הצליח לשמוע היה זה " איזה שוטר מטומטם " או " מי נתן לשוטרים כאלו להיות שוטרים ?! "
סמי : " את מוכנה בבקשה לדבר כבר במקום לקלל כל רגע איזה שוטר מסכן שלא עשה לך שום דבר ? "
מירה : " לא עשה לי שום דבר ? שום דבר ? אתה בטוח ? אני מדברת איתו ומסבירה לו שהבת שלי נעלמה , לא עונה לטלפונים , פשוט נעלמה לה ומה הוא אומר לי ? 'אם בעוד 24 שעות ביתך לא תחזור תצרי עימנו קשר' מה אלו השטויות האלו ? "
סמי : " את יודעת שככה זה פועל במשטרה , הרי היא יכולה להיות באמת אצל חברה , אולי תתקשרי למורה שלה , עליזה ? תבקשי את מספרי הטלפון של החברים "
-
עמית יצאה סוף כל סוף מהניתוח , שוכבת רדומה על המיטה הלא נוחה של בית החולים .
לבושה בבגדים המיוחדים שנראים כמו פיג'מה שאותם יש לכל חולה בבית חולים .
על ידה יושב ליאור , מדבר ומדבר מחכה שתתעורר .
-
דניאל שהגיע כבר הביתה מבית החולים , ישב בחדרו על המיטה וחושב .
חושב על מה חברתו מאיה יכולה להיות עצובה ועצבנית .
למה היא לא עונה לו , מה הוא כבר עשה שכל כך כואב לה וכל כך מציק לה ?
לאחר 100 צלצולים ללא הצלחה למענה החליט לקחת את עצמו ולנסוע אל ביתה .
-
מאיה ישבה בחדרה יחד עם אלמוג וחן שישנו אצלה .
אלמוג : " תקשיבי מאיה , הוא התקשר כבר 101 פעמים כבר , זה לא פייר מה שאת עושה לו "
מאיה : " אה וזה שהוא ישב עם איזו זונזונת בפאב זה כן פייר ? אה ? " ענתה בעצבנות רבה .
חן : " נכון אני מצדיקה אותך ואני בטוחה שגם אלמוגי מצדיקה אותך , אבל תנסי לחשוב על זה כך , הוא חבר שלך לא תוכלי לסנן אותו במשך כל חייך לא ? באיזשהו שלב את תהיי חייבת לדבר איתו "
אלמוג : " בדיוק , אז למה לדחות את כל העניין הזה ? פשוט תדברי איתו ."
הבנות ירדו למטה והתיישבו בסלון .
מאיה חשבה על מה שאלמוג אמרה וחייגה את מספרו .
בדיוק שבאה ללחוץ על המקש לחיוג דפיקות בדלת נשמעו " זאת בטח אחותי או משהו לכי תפתחי " אמרה מאיה וחייגה לדניאל .
אלמוג : " דניאל ?! " מאיה הביטה בהם וניתקה את השיחה .
דניאל : " היי .." חייך .
מאיה הורידה את ראשה וחן פנתה אליה " את חייבת לדבר איתו " לחשה .
אלמוג : " שיאו איזה מגעילה אני , תכנס תיכנס " והוא נכנס והתיישב לידן בסלון .
חן : " יאו איזה קטע , אלמוג בדיוק רצתה להראות לי מישהו שהיא ראתה ממש חתיך במקושרים ו..."
דניאל צחק ואלמוג אמרה " כן נו בואי כבר ! "
-
דניאל : " אז סוף סוף אנחנו יכולים לדבר ? "
מאיה : " אתה רוצה לשתות ? לאכול אולי ? "
דניאל : " אני לא רוצה להיות חוצפן אבל...י..יש כל מה שאני אוהב לשתות ? "
מאיה : " כן .." אמרה וקמה ממקומה אל כיוון המטבח .
דניאל : " אז אפשר לשתות ולאכול אותך ?! "
מאיה : " דניאל אני מצטערת אבל אני לא חושבת שזה הזמן לצחוקים שלך " אמרה ומזגה שתי כוסות קולה .
דניאל : " אוקי אני מצטער , את צודקת , סליחה "
כעבור מספר דק' של שקט מוחלט דניאל החל לדבר " תקשיבי מאיה , אני לא מבין למה את כל כך קרה ולמה את לא מדברת איתי , אם רק הייתי יודע אם באמת גרמתי למשהו כל כך נורא אני אשמח אם תגידי "
מאיה : " לא יודע מה עשית ? אתה בטוח ? "
דניאל : " כן אני נשבע לך ! " אמר ומאיה נכנסה אל התמונות שבפלאפון שלה .
מאיה : " אז הנה , זה מה שעשית " אמרה והראתה לו את התמונה .
התמונה הנוראית שנשלחה אליה , התמונה שדניאל כל כך מקורב אל אותה בחורה הלא מוכרת .
-
ראשו של ליאור היה מונח על המיטה ושתי ידיו מתחת לראשו .
הוא חיכה וחיכה וכמעט ונרדם .
לפתע עמית פקחה את עיניה והזיזה את אצבעותיה .
ליאור קם במהרה ואמר " עמית ? "
עמית חייכה ואמרה " מה אתה עושה כאן ? "
ליאור : " יפה שלי מה נראה לך ? אני ישאיר אותך כאן לבד ? ואמא שלך נשארה כאן כל הלילה אמרתי לה שתלך הביתה לישון ואני ידבר איתה .
עמית : " אה " חייכה והרימה טיפה את חולצתה והביטה על התפרים שהיו בבטנה בצד ימין למטה .
ליאור : " דיי יפה שלי אל תסתכלי על זה , זה מגעיל " צחק " יאו איך אני שמח שהכל בסדר " חיבק אותה כל כך חזק .
-
דניאל צחק ואמר " מישהו אחר לא היה רוצה להיות איתך , את יודעת למה ? כי את עשית טעות ! "
מאיה : " מצחיק אותך ? מה בדיוק ? זה שאתה נמצא עם מישהי אחרת ? ועוד אני עשיתי טעות ? אה ? "
דניאל : " כן את עשית טעות מאיה , וכן זה מאוד מצחיק אותי .
את יודעת למה ? כי זה סתם הייתי עם בר , גל ומושיקו ופתאום באו אלינו ארבעה בנות , וכל אחת הלכה לאיזה בן כולם ניסו להתחמק מהן ואחת באה אלי עד שאמרתי לה שתלך ממני !
חוץ מזה שאני לא מבין מאיפה יש לך את התמונה הזאת כי לא הצטלמנו בכלל "
מאיה שתקה , לא ידעה מה להגיד על זה .
דניאל : " מאיה תקשיבי " הוא לחש " אני מצטער שזה יצא ככה אוקי ? אבל הייתה פה אי הבנה באמת .."
מאיה : " אין לך על מה להצטער , אני מצטערת ..אני ..ל..לא ידעתי .." גמגמה מעט ואז הם התחבקו .
-
שיר הייתה בחדרה בבית המלון , עטופה במגבת ושוכבת על המיטה .
חושבת על האומץ שהיה לה שברחה ככה מהבית .
לפתע נשמעו דפיקות בחדרה , היא רצה לשאול מי זה ואז עברה ליד המראה וראתה שהיא עדיין במגבת " אופק " אמר לאחר ששאלה .
" ואי שנייה .." אמרה ופתחה את הדלת במעט ביישנות .
אופק צחק ואמר " אני מבין שלא באתי כל כך בזמן טוב "
שיר : "לא מה פתאום , תכנס אני התלבש " הוא נכנס לחדר והתיישב מול הטלוויזיה , שיר נכנסה לחדר האמבטיה והתלבשה .
שיר : " סיימתי " אמרה לאחר שסיימה לסרק את שערה .
היא לבשה גופיה צמודה בצבע ורוד בהיר , ג'ינס שחור סקיני ונעלי עקב שחורות .
אופק לבש ג'ינס רגיל משופשף מעט , חולצה מכופתרת עם חום , ורוד ולבן ונעלי נייק שווקס חומות .
אופק :" אז מה...מה נשמע ? "
שיר : " בסדר מה איתך ? " שאלה והתיישבה לידו .
אופק : " מצוין , את רוצה לשבת למטה בבית קפה ? אני מזמין "
שיר : " מה פתאום אתה " צחקה " שנינו ביחד "
אופק : " לא הכרת אותי מספיק טוב אה ? תני לי חד פעמי אוקי ? "
שיר : " נראה " חייכה והשניים יצאו .
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
