| 3/2008
פרק 12
סוריי שאני לא בקושי שמה פרקים ,
אבל אני קצת עסוקה בזמן האחרון ..
תגיבבבו ירעיםם !
פרק 12 ..
לאחר כמה דק' דניאל נתן נשיקה ליד שפתיה של מאיה והלך .
בשעה רבע ל10 אחות של מאיה , מיכל באה לבקר את מאיה יחד עם אלמוג .
כמו שאמרתי בהתחלה , אלמוג מאוד קרובה למשפחתה של מאיה .
" היייי " שתיהן נכנסו לחדרה של מאיה בבית החולים .
" היי בננות מכוערות מה קורה ? " שאלה מאיה וחיוך ענק עלה על פניה .
" מה זה החיוך ? " שאלה מיכל .
" איזה חיוך ? " ניסתה להסתיר .
" החיוך המכוער שלך ,נו אני מכירה אותך מגיל 0 כפרוני מה קרה ? "שאלה מיכל .
" אלמוג את מכירה אותו כבר, מיכל זוכרת את דניאל הזה שסיפרתי לך עליו ? " שאלה מאיה .
" נו .." ענתה וחיכתה לתשובה מיכל .
" אז הוא בא , הוא אמר שהוא רוצה להיות איתי , אבל הוא ושיר עדיין יחד ! " אמרה מאיה בעצב .
" ואייש בגלל זה הפרצוף ?! כפרה עליך הוא רוצה אותך והוא יפרד משיר אל תדאגי " אמרה אלמוג .
" תאכלס שהיא צודקת , אל תדאגי אחותי הוא יהיה שלך ! " אמרה מיכל בחיוך .
" אני מקווה , הוא אמר שהוא הולך להיפרד ממנה והוא גם מדבר אליה מגעיל בגלל ההתנהגות שלה " אמרה מאיה .
" אז מה לעזעזל הבעיה ?! " שאלו שתיהן את מאיה .
" לא יודעת .. " אמרה מאיה והזיזה את ראשה הצידה .
דפיקות קלות נשמעו בביתה של שיר .
' סוף סוף ' חשבה לעצמה שיר .
" רגע !! " צעקה שיר לעבר הדלת ופתחה אותה .
זה היה כמובן דניאל שבדיוק חזר מבית החולים .
הוא לבש ג'ינס רגיל כהה וסריג שחור ונעלי נייק שוקס שחורות .
" מה נשמע ? " שאל דניאל כשנכנס לביתה של שיר .
" מה ? אני מרגישה כאילו בנאדם זר נכנס אליי הביתה " אמרה שיר .
" תשמעי שיר אני רוצה לדבר איתך " אמר דניאל .
" קרה משהו ? " שאלה שיר .
" לא , לא קרה כלום אני פשוט רוצה לדבר איתך על משהו .." אמר דניאל .
" בוא לחדר , לשתות לאכול ? " שאלה שיר לפני שהלכו לחדרה .
" אממ.. מים , תודה " אמר דניאל בנימוס .
שיר מזגה שתי כוסות מים קרים לה ולדניאל ושניהם עלו לחדרה .
צלצול הטלפון נשמע ,
" הלו ? " ענתה מיכל
" היי מותק , איפה את ? הגעת למאיוש ? " שאלה אמה
" כן אמא רוצה אותה ? " שאלה מיכל
" לא רק רציתי לדעת שהכל בסדר " אמרה אורית .
" הכל בסדר אמא אל תדאגי ." אמרה מיכל .
" אוקי , תגידי למאיה שמחר היא חוזרת הביתה בבוקר אבל אני יהיה איתה בקשר " אמרה אורית
" ואיי באמת ? איזה יופי סבבה אני יגיד .." אמרה מיכל .
הן ניתקו את השיחה ומיכל אמרה " את משתחררת מחר ! "
" דיי ברצינות ?! סוף סוף , משעמם לי פה ! " אמרה מאיה
" אבל את תצטרכי לנוח הרבה ! " אמרה אלמוג וחייכה אליהן .
" מאמי התגעגעתי אליך " אמרה שיר והתקרבה לדניאל .
" דיי כפרה , אני באמת רוצה לדבר איתך , זה חשוב ! " אמר דניאל ברצינות .
" עוד מעט קוקי " התקרבה לדניאל עוד יותר וניסתה לנשק אותו .
" דיי שיר ! " דניאל הרים טיפה את קולו והשאיר את שיר בפה פעור .
" תשמעי , אני חושב שכדאי שניפרד , אני באמ...." התחיל לדבר אך שיר עצרה אותו .
" מה זה ? מה קרה פתאום ? מה פתאום להיפרד ? " שאלה שיר .
" אם תתני לי לסיים את המשפט תביני !! " אמר דניאל .
" תראי אני באמת חושב שאת יפה , ומושכת ובאמת היה לי כל כך כייף איתך , נשבע לך !
אבל זהו ש.. זהו שאני חושב שאני כבר לא מרגיש כמו פעם !
אני לא מרגיש שאני לא באמת אוהב אותך !
אני מצטער מאמי , אבל זה לא ילך יותר , אני רוצה שניפרד " אמר דניאל ולקח שלוק מהמים .
לשיר לא היה כל כך מה להגיד ..
היא פשוט החלה לבכות .
" אל תבכי מותק , באמת שאין לך מה לבכות , את תמצאי מישהו שגם יאהב אותך ואפילו יותר !
אני באמת אהבתי אותך מאמי , אבל לכל התחלה יש סוף כמו שלכל סוף יש התחלה ! " אמר דניאל .
" תחבק אותי בבקשה , תגיד שאני חולמת ! אני אוהבת אותך חיים שלי " אמרה שיר בבכי .
דניאל חיבק אותה ואמר " דיי מאמי , את יודעת זה שאמרתי מה שאמרתי לא אומר שאני אוהב שאת בוכה ! "
" בבקשה תגיד שזה לא נכון ! שאני לא שמעתי טוב ! " אמרה שיר .
הם התנתקו ודניאל אמר " את שמעת טוב כפרה , אבל אין לך מה לבכות באמת ! "
" תנשק אותי ! " אמרה שיר .
" די שיר מספיק תהיי בוגרת כבר ! " אמר דניאל .
" זה בגלל מאיה ? " שאלה שיר .
אך דניאל לא ענה ..
" תענה לי !!! זה בגללה ? " שאלה שנית .
" לא בדיוק ..." אמר דניאל .
" לא בדיוק ?! לא בדיוק ? חוצפנית הזונ...." אמרה שיר אך דניאל עצר אותה ,,
" תשמעי שיר , אני באמת לא יודע מה קורה איתך כן ?!
אבל אני באמת כבר לא מרגיש כמו פעם ,
אני רוצה שניפרד יהיה לך טוב עם מישהו שיאהב אותך ולא איתי שאני לא אוהב !
לא , אני לא ישקר ויגיד שאין לי כלום למאיה !
אני מרגיש אליה משהו , ואפילו לא קטן !
אבל היא לא הסיבה העיקרית שאני לא רוצה להמשיך איתך " אמר דניאל .
שיר לקחה כמה שלוקים מהמים ואמרה " כולם עוזבים אותי בגללה , מה יש לכולם מה ?! "
" זה לא בגללה ! זה בגלל התנהגות שלך !
תכירי את מאיה ותראי שהיא באמת מתוקה !
את מתנהגת כמו לא יודע מה , תשני את ההתנהגות שלך ואז לא יעזבו אותך לבד ! "
" דיי אין לי כוח לזה . לך מפה ! " אמרה שיר בעצבים .
" שיר תירגעי כפרה לא קרה כלום , החיים ממשיכים הלאה .." אמר דניאל ..
" לך מפה בבקשה " אמרה שיר והחלה לבכות .
דניאל חיבק אותה כדי שתירגע ,
היא התקרבה אל פניו עוד ועוד ....
" לא מאמי , אני לא רוצה להמשיך עם זה ...
אני ילך ואם את רוצה יש לך את הפלאפון שלי ..תתקשרי אם תצטרכי משהו " אמר דניאל , נשק לשיר על המצח והלך .
"..אתה באמת רוצה להישאר ביער , נערי ? שאל בלו....." הקריאה אורית לרועי ורוני אחיה של מאיה את הסיפור – ספר הג'ונגל .
אך פתאום רועי עצר אותה ושאל " איפה מאיה ? "
" מאיה ? למה נשמה שלי ? מאיה אצל חברה היא לא מרגישה טוב אז היא הלכה לישון מוקדם ,
מחר היא תחזור והיא תהיי איתכם כל אחר הצהריים " אמרה אורית .
" יששששששששש " צעקו רועי ורוני יחד .
ואורית המשיכה לספר את הסיפור ..
לפתע נשמע צלצול הפלאפון של מאיה .
על הצג היה רשום " דניאל " .
" חיימשלי " אמרה מאיה לפני שענתה לדניאל .
" נו תעני לו כבר ! " אמרה מיכל
" הלו " ענתה מאיה .
" מה קורה נשמה ? " שאל דניאל ומאיה שמה אותו על רמקול ..
" בסדר מה איתך ? " שאלה מאיה חזרה .
" נחמד , את לא יודעת איך זה שנפרדים ממישהו כי מתחילים להרגיש משהו חזק למישהי אחרת ?! " אמר דניאל !
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
