| 2/2008
פרק עשירי ..
צלצול הטלפון של עמית נשמע ,
על הצג היה כתוב " אושר שלי " עמית לא ידעה אם לענות או לא ,
אך לבסוף היא ענתה , " הלו...." .
" עמית ? " שאלה אושר .
" כן.." ענתה לה עמית .
" מה יש לך , את נשמעת מוזר .. " אמרה אושר .
" אין לי כלום , מה רצית ? " שאלה עמית בזלזול .
" סתם לדעת איפה את .." אמרה אושר .
" אה אני בבית חולים ." ענתה עמית ואושר נבהלה .
" מה בית חולים ? מה קרה ? איזה בית חולים אני באה . " אמרה אושר בבהלה .
" לא קרה כלום , באתי לבקר את מאיה " אמרה עמית ואושר שתקה .
לאחר כמה דק' של שקט אמרה עמית " הלו ..למה אתה שותקת מה את בהלם "
" למה אני בהלם ? אולי כי את מוזרה .." אמרה אושר
" אני מוזרה ? אני פשוט באתי לבקר ילדה כל כך חמודה שלא עשתה לכן כלום , כולה דיברה לא יפה לשיר , מה היא מלכה שצריך לדבר אליה יפה ?! את לא שמה לב שהיא חשה שאתן חיילות שלה , וזה באמת נראה ככה ?!?! " אמרה עמית בכעס .
אושר לא ענתה , היא ידעה שעמית צודקת , היא תמיד רצתה להיות כמו עמית , אחת שלא מתביישת לענות ולהגיב לאנשים כמו שיר .
" אושר תשמעי באמת אין לי כוח לזה , מספיק שיר חופרת לי , אבל מי שמתנהג כמו שיר , לא באלי להיות איתו , סורי " אמרה עמית .
" תשמעי אני באמת חושבת שאת צודקת , את לא מבינה איך באלי להפסיק לדבר איתה , אבל היא תריב איתי ואני לא רוצה ! ראית מה קרה למאיה , לא באלי גם ! " אמרה אושר .
" אז מה ?! ואייש תשמעי תדברי איתה ותגידי לה מה את חושבת , ברגע שתהיי חכמה אני יהיה שם לצידך כל הזמן ! " אמרה עמית .
אבל עמית לא הסבירה יותר מידי על המשפט , הן ניתקו את השיחה ואושר חשבה לעצמה על השיחה ללא הפסקה .
" נו למה את שותקת ?! " שאל דניאל ..
" מה אתה מצפה שאני יגיד לך עכשיו ? זה היה הכי לא צפוי בארץ ! " אמרה מאיה .
" אני מצפה שתגידי מה את חושבת על זה , זה מה שאני מצפה ! " אמר דניאל וחייך .
כמה דק' של שתיקה היה בחדר .
" שמעי היום יום ראשון , עד שתעני לי על משהו יהיה יום שישי .." אמר ושניהם צחקו יחד .
" תשמע דניאל , אני..זאת אומרת זה ישמע קצת מוזר אבל ..אני מרגישה אותו הדבר !
אני באמת חושבת שאתה יפה , חמוד ובאמת כאילו אני כל כך הרבה זמן רציתי להכיר אותך יותר אבל.." אמרה מאיה ודניאל עצר אותה .
" אם ככה אין שום בעיה , אני יודע שפחדת בגלל שיר , אבל היא האחרונה שתפריע , באמת ! " אמר דניאל .
" אוקי , אם ככה אז סבבה .." מאיה אמרה ונתנה את מספר האייסיקיו והפלאפון שלה לדניאל .
לפתע היה צלצול לדניאל , על הצג היה רשום , ' שירוש '
" הלו "
" מה נשמע אהובי ? " שאלה שיר
" בסדר מה איתך ? " ענה דניאל ביובש .
" למה אתה כזה קר אלי בזמן האחרון ?? " שאלה שיר .
" אני לא קר .." אמר דניאל .
" תשמע רגע מאמי אפשר לראות אותך ? התגעגעתי .." אמרה שיר .
" כן , אבל לא עכשיו נשמה , אני עסוק " אמר דניאל .
" איפה אתה קוקי ? " היא שאלה .
" אני אצל מאיה , הלכתי לבקר אותה בבית חול..." אמר דניאל אך שיר עצרה אותו .
" אתה איפפפפפפה ? " היא צעקה .
" קודם כל אל תצעקי , ודבר שני מה ששמעת אני באתי לבקר את מאיה ! " אמר דניאל .
" למה ? אני שונאת אותה אבל !! " אמרה שיר .
" אז מה אם את שונאת אותה ? אני מאוד לא שונא אותה ! יאללה ביי שיר אין לי כוח אליך ! " אמר דניאל וניתק .
שיר התקשרה אליו כמה וכמה פעמים עד שהבינה שזה לא ילך לה והפסיקה .
" איזה רע אתה " אמרה מאיה וחייכה .
" היא חושבת שמי שהיא שונאת אני צריך לשנוא נמאס , סעמק מה אני חייל שלה ? " אמר דניאל .
" גם אליי תדבר ככה ? " שאלה מאיה בקול חמוד .
" מה פתאום , לנסיכות מדברים יפה ! " אמר דניאל ושניהם חייכו .
דניאל הלך לקרוא לעמית והם נכנסו ..
הם ישבו ודיברו על כל מיני דברים ..
' למה הוא עושה לי את זה ?! נראה לי הוא בוגד בי , גאאאאאאאאד !!!! " חשבה לעצמה שיר .
שיר מיד התקשרה לאושר .
" אושר בואי אלי " אמרה שיר בקול עצוב .
" תשמעי שיר אני רוצה לדבר איתך על משהו " אמרה אושר .
" על מה ? " שאלה שיר .
" נמאס לי שאת מתנהגת אליי לא יפה , חשבתי על מה שהיה עם עמית והיא צודקת את חשה שאת מלכה ושאנחנו חיילים שלך , נמאס עליי כבר ! מצטערת .." אמרה אושר ופחדה מתגובתה של שיר .
" סליחה ?! את חוצפנית ! " אמרה שיר .
" זהו ? זה מה שיש לך להגיד ? " שאלה אושר .
" לא ! את זבל זה מה שאת טוב ?! " אמרה שיר .
" אני ?! את הזבל היחיד פה , את מגעילה , אנחנו תמיד היינו לצידך ואת תמיד החזרת זבל ! " אמרה אושר והוסיפה " עד שלא תשני את ההתנהגות שלך , אני לא רוצה קשר איתך יאללה ביי " אמרה אושר וניתקה .
' למה כולם רעים אלי למה ?! ' חשבה לעצמה שיר .
שיר החליטה לנסות את ספיר .
" ספיר מה קורה ? " שאלה שיר
" סבבה מה איתך מותק ? " שאלה ספיר .
" חרא .. יש מצב את באה אלי ? " שאלה שיר .
" מה קרה בובי ? ולא אני לא יכולה , אני בדרך לבייביסיטר " אמרה ספיר .
" כולם מגעילים אלי , עמית כבר לא מדברת איתי , דניאל ואני רבנו הוא הלך לבקר את מאיה שלו ! ואושר עכשיו ביקשתי שהיא תבוא והיא אמרה שאני חשה מלכה ושאני מתנהגת אליכם כאילו אתם חיילים שלי ואז היא אמרה שהיא לא רוצה קשר איתי עד שאני השתנה " אמרה שיר והחלו לזלוג מעיניה דמעות .
" אולי זה מה שאת צריכה לעשות אם ככה אומרים לך , תשמעי אני ידבר איתך אני נכנסת לבית של מי שאני עושה בייביסיטר נדבר ביי מותק " וניתקה .
' יאאאאאאו , טוב אולי עמית תסכים ' חשבה לעצמה שוב והתקשרה שיר לעמית .
" עמיתוווווווש הרבה זמן לא דיברנו " אמרה שיר
" מה את רוצה ? " שאלה עמית .
" מה ? מה יש לך ? " שאלה שיר .
" מה את רוצה שאלתי ? את חושבת שעבר לי ? " אמרה עמית .
" לא חשבתי שהיית רצינית .." אמרה שיר בקולה העצוב .
" אז עכשיו את יודעת שאני כן ! עכשיו את מפריעה לי אז ביי " אמרה עמית .
" איפה את ? " שאלה שיר
" אני הלכתי לבקר את מאיה , אני פה עם דניאל ומאיה אז ביי " אמרה עמית וניתקה .
' מה זה מעדיפים אותה עליי ?! ' חשבה שיר ונשכבה על מיטתה בוכה .
" למה אתם מדברים אליה ככה ?! היא חברה שלכם " אמרה מאיה לעמית ודניאל .
" די נמאס מה אני חיילת שלה ?! " אמרה עמית ולפתע היא נכנסה , לא היה צפוי בכלל שהיא תבוא ,
עמית , דניאל ומאיה היו בשוק .
היא לבשה מכנס ספורט של הינס שחור וגופיה בצבע בננה , שיערה היה כמו תמיד קופצני אבל מסודר יפה .
" מה את עושה פה ?! " שאלה מאיה .
" כן ,מאוד מאוד מוזר מה שהולך כאן ! " אמר דניאל ועמית צחקה .
" תשמעי מאיה ..." היא החלה להגיד אך מאיה עצרה אותה .
" אני לא רוצה לשמוע , עופי מפה ! "
" חכי רגע מאיה , תני לה לדבר , תשמעי מה שיש לה להגיד ואז תחליטי אם את רוצה שהיא תעוף .." אמרה עמית .
" אוקי דברי נו .." אמרה מאיה כעוסה .
" אוקי אז ככה מאיה , שמעי אני באמת מצטערת על מה שהיה , כל מה שאני עשיתי היה כי שיר אמרה לי לעשות ואני תמיד פחדתי מהתגובה שלה ! פחדתי תמיד להגיד לה לא ! באמת אבל באמת שאני מצטערת על הכל " אמרה אושר .
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
