הזריחות האחרונות שלי

אין לי

אף אחד שיחבקני

אף אחד ששוב יתן לי

מה שיש ומה שאין בי

למה,

הכל מוכרח תמיד להיות,

כל כך מוחלט בלי תהיות?

כל כך מוגדר כל כך חונק?

אם רק תרצה,

תילחם בשיניים,

תדע,

אני לא לבדי

אני לא בודדה

אם תיתן הזדמנות

אם אולי תפגע

אשאר כאן איתך

בתוכך...

אתה כל כך חסר אונים

ניצב פנים אל מול פנים

רוצה לדעת מה קרה לי.

עוד מחפש את התשובות

ועוד מבטיח הבטחות,

אני שונאת להיות ריאלית.

אם רק תרגיש,

אם תפסיק לחפש

אז תמצא

האמת הגדולה

היא בפנים, היא שלך...

צריך להודות.

להיפרד.

טוב לי.

רוצה לחזור לשגרה, המטורפת שלי. למרץ, לקפיצות לאושר.

טוב לי. ואין זמן, אפילו לא להבין.