לפעמים אני אפילו מצטערת שהכרנו...
שהיינו ביחד..זו הייתה התקופה הכי יפה בחיי...אני זוכרת כל יום כאילו הוא היה אתמול...
אבל עכשיו...כבר כימעט 4 חודשים בלעדייך...כל יום אתה נכנס לי לראש...
פעם אחת...לפעמים יותר...
אבל בכל זאת...עכשיו שהלכת...
אני רק רואה משו שקשור אלייך... אני מרגישה את העיינים שלי נהיות אדומות...
אני מרגישה טיפות שיורדות לי על הלחיים...
מרגישה קטנה...
מרגישה כאילו כל מה שאני צריכה...זה חיבוק ממך...
זה לראות אותך שוב...
זה לשמוע אותך לוחש "אני אוהב אותך" בשקט בשקט...רק לי...
ואז להגיד לך...באותו שקט נחמד..."גמני אותך"
לראות אותך מחייך...ולהרגיש שגם אני מחייכת רק בגלל זה...
לא התכוונתי למה שרשום למעלה...
רון שלי...אני אוהבת אותך...
3/>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Xx-Rawr-A†-You-xX