חיוך גדול מסדר ה כ ל D:

לפעמים כל כך בא לי להיות מישהו אחר ,

העיקר לא להיות אני .

אני רואה אותה , את הילדה הזאת שכולם "אוהבים"

כולם מסתכלים עליה בקנאה.

מנסים להתקרב אליה , להיות היא.

אלפי ניסיונות כושלים מתעופפים באוויר ,

וחולפים לידה כמו כלום.

היא לא שמה על אף אחד.

משחקת אותה גיבורה גדולה ,

אבל בעצם , לכל מטבע יש שני צדדים .

כמו לילדה הזו.

משדרת צד אחד , ומחביאה את האחר.

אולי צריך לחפור עמוק כדי לזכות לראות את הצד השני ,

את האמיתי.

היא לא זוכרת, מי הן באמת החברות שלה.

שעכשיו מסתכלות עליה מהצד ורואות למה שהיא נהפכה להיות.

נראה שיש לה חיים יפים ,

היא היחידה שיודעת שזה לא נכון .

אז אולי פשוט עדיף , לוותר.

להיות אני .

החיוך המזויף הזה על הפנים רק מסווה

 את העצב האמיתי שלי ,

אני רק רוצה להיות מאושרת , להתרחק מהכאב , מהעצב .

אבל אני לא  מצליחה .

זה גורם לי יותר ויותר להתקרב לכאב.

אני מוקפת ילדים שחושבים שהם החברים שלי,

אני מוקפת ילדים שחושבים שהם מכירים אותי .

אני מרגישה בודדה .

הם מסתכלים על החיוך שעל הפנים שלי

למרות שאני יודעת שיש כאלה שרואים את הכאב בעיניים ,

אבל הם לא אומרים דבר , לא שואלים , לא מתקרבים.

גמאני רוצה .

להתרחק מהכול אני רוצה ,לתקופה כזאת .

בלי בעיות,רק להרגיש..

 איך זה להיות מאושרת .

3\>