Music Is My Life

אוקי לפני יומיים קיבלתי פלאפון חדש ועכשיו אני אוכל לשים המון תמונות בבלוג אבל בנתיים צילמתי רק את הכלבה שלי אחותי והיד שליXD

אז הנה התמונות שצילמתי בנתיים: זאת אחותי והכלבה שלי (כתם) והיד שלי ניתקע שם>< וזאת אחותי המדהימה - איזה יפה התמונה הזאת *-* ושוב כתם (זאת התמונה האחרונה שלה אבל יש לי עוד בפלאפון לא היה לי כוח להעביר) אחותי בתוך האוטו היא ביקשה שאני יצלם אותה עם הבובות ואיך אפשר לסרב לילדה כזאת מדהימה?! גם פה אותו דבר...

וקניתי היום בקניון חולצה אחת וסוצ'ר אז צילמתי:

זה הקדימה שלה...

וזה האחורה...

וזה הסוצ'ר שממש אהבתי....

וזהו אין לי כוח להעביר עוד תמונות אז כניראה שזהו...

אה וביום ראשון אני סוף סוף נוסעת להרצליה ליפגוש את כולם חיכיתי לזה יותר מידי זמן אבל שווה לחכות לדברים טובים;)

טוב אז...ביי ואני מאחלת לכולם שתיהיה להם שנה מוצלחת (לי לא תיהיה)...יאללה ביי

בזמן האחרון אני לא יודעת מה קורה לי כל הזמן ההרגשות שלי מישתנות...

אני לא יכולה ליסמוך על אף אחד יותר אפילו לא על עצמי כי אני לא יודעת מה יש לי...

כל התחושות שלי כבר לא ברורות פעם הייתי מבינה מה אני רוצה והייתי קולטת אנשים עכשיו אני כבר לא יודעת כלום...

אני לא יכולה יותר!! למה אני ככה?! מה יש לי?! מה קרה פיתאום?!

כאילו אני מרגישה בעננים ושניה אחרי זה אני בדאון של הלייף!!

אני לא יכולה להמשיך ככה אני חייבת ללמוד לישלוט בזה!!

אני מעצבנת את עצמי ואת כל הסובבים אותי ואני לא רוצה שיסבלו בגללי כי לא מגיע להם...

למה שיסבלו בגלל מישהי שלא יודעת כלום יותר?!

אני לא יכולה ליסבול את עצמי איך אחרים יסבלו אותי?!

כל היום הייתי בהרגשה טובה ופיתאום זה קרה ואני אפילו לא יודעת מה זה...

אני לא יכולה להחזיק את עצמי בידיים יותר אני לא מבינה מה יש לי!!

אני לא יכולה להסביר את התחושה הזאת אבל אני לא מצליחה לישלוט בזה

אני מרגישה כאילו עוד שניה אני יקום מהכיסא יעזוב הכל יתחיל ליצעוק וליצרוח עד שזה יגמר אני לא יכולה יותר!!!

מה עובר עלי?! למה אני ככה?! מה לעזעזל עובר עלי?!

דיי אני לא יכולה יותר ובבקשה אל תישאלו אותי כל מיני דברים אני לא רוצה ואני גם לא ידבר על זה אז אל תנסו יכל להיות שאני יוציא הכל עליכם בגלל שאני לא מצליחה לישלוט בזה...

ביי

אוקי אני רק רוצה לפרוק את מה שכתבתי אז...וואי זה כל כך דפוק אני לא מאמינה שאני מעלה את זה בכלל...

 

אם אתה אוהב אותי

למה אתה  גורם לי לבכות?

האם אתה באמת שווה את הדמעות?

הדמעות שנותנות לי הרגשה מגעילה...

הרגשה שכל כך קל לשנוא אותי...

אם אני שונאת כל דבר בך

למה אתה עדיין חשוב לי?

למה אתה לא יכל להניח לי?

רק לכמה רגעים קטנים

כדי שאולי אצליח לקבל את עצמי...

קורא לי בשמות מכוערים...

כשאני מיסתכלת במראה הדבר היחיד שאני רואה זה כלום...

כי זה מה שגרמת לי לחשוב...

שאני כלום...לא שווה כלום...

עשית ממני בנאדם חסר משמעות...

בזכותך אני כבר לא בנאדם...

אני חשבתי שאתה זה שאמור לחזק אותי...

ושוב טעיתי כמו תמיד...

ואני כמו טיפשה ממשיכה ליטעות...

אבל עכשיו אני מבינה שעדיף להרים ידיים...

הבנתי שאני כלום...חור שחור...

וצדקת כל הזמן...אז עכשיו למדתי והפנמתי את מה שרצית...

אז אני רוצה רק דבר אחד...שיניחו לי...שיניחו לי לחיות עם עצמי...

עם הבדידות...עם השנאה...עם הכל או יותר נכון עם כלום...

לחיות עם עצמי עם החור השחור הזה שגדל וגדל רק ביזכותך...

אוקי לפני איזה שבוע התחלתי להכנס לכושר (שוב) כי מתחילה השנה ואני רוצה להיות בכושר טוב כי השנה קיבלתי 95 בספורט ואני כל כך מאוכזבת כל כך רציתי מאה!@#!@#^^&#@&#^^#

אז התחלתי לעשות הליכות כל יום של שעתיים ואני חשבתי שאני כבר לא בכושר בכלל אבל כניראה שאני כן ואני ממש שמחה^.^

אז אני החלטתי שאם כבר אני עושה הליכות אני ילך עם זה יותר רחוק...

אז החלטתי שליקראת השנה החדשה אני רוצה לרדת במשקל נכון שאני תמיד רציתי ורוצה אבל תמיד הייתי עושה את זה בדרכים מפגרות...

הייתי מרעיבה את עצמי ועושה כל מיני דברים שלא הייתי צריכה כדי לרדת במשקל וזה עזר בהתחלה אבל אחרי שאתה מרעיב את עצמך כל כך ואז אתה מפסיק אז אתה אוכל המון ומעלה את כל מה שהורדת בקיצור אתה הולך למכונת אכילה יומיתXD

אז...אני החלטתי שהפעם אני יעשה את זה נכון ובנתיים אני רואה תוצאות יפות ואני גם נהנת ואני חשבתי שזה יהיה סיוט אבל אני ממש נהנת!

אז זה מה שאני עושה:

אני כל יום בשעה שש וחצי יוצאת להליכה של שעתיים ואני ממש נהנת מזה בנתיים אני הולכת לבד אבל זה כיף כי אתה גם מוריד ובדרך פוגש אנשים שלא ראית המון זמן P=

ואני אוכלת נכון למשל: בבוקר ובערב אני אוכלת רק סלט שאני מכינה ואני לא אוהבת לשים מלח וכאלה אני אוהבת את זה ככה כמו שתיקחו כמה ירקות ותוכלו ביחד ובצהריים ארוחה גדולה ואם יוצא שאני מיתעוררת מאוחר אז ארוחת בוקר מדלגים אבל זה לא קורה הרבה כי בזמן האחרון מעירים אותי מוקדם><

והכי חשוב אני כל הזמן מעסיקה את עצמי כדי לא לחפש ממתקים וכל מיני כאלה למשל היום שיחקתי עם אמא שלי דומינו חמישיות אם מישהו מכיר ואם לא אז...זה דומינו רגיל רק שאתה צריך לנסות שבקצוות יצא מספר שמיתחלק בחמש ואז אתה לוקח את המיספר מחלק אותו בחמש וכותב נקודות ובהתחלה מחליטים עד כמה נקודות משחקים אז אני ואמא שלי שיחקנו עד מתיים נקודות וזה לקח המון זמן אבל ניצחתי אותה בהפרש ענקי!!! 200:143 חחח היה אמור להיות לה מלא נקודות אבל היא לא שמה לב כי היא לא חושבת מספיק טוב לפני שהיא שמה את הדומינו אבל אם היא חושבת לוקח לה שנה!!! אז כל פעם אני מוצאת לעצמי מה לעשות וככה אני עושה את אותו דבר עד שמגיע שש וחצי ואני יוצאת להליכה חוזרת הביתה הולכת להיתקלח אוכלת ארוחת ערב קצת למחשב טלוויזיה ולישון וככה הולך סדר היום שלי:

מיתעוררת מצחצחת שיניים שוטפת פנים ארוחת בוקר מעסיקה את עצמי כל פעם במשהו אחר ארוחת צהריים שוב מעסיקה את עצמי יוצאת להליכה מיתקלחת אוכלת הולכת למחשב עולה למעלה לחדר רואה טלוויזיה והולכת לישון.

וככה אני מיתכוונת להמשיך והשנת הלימודים תתחיל אני לא יצתרך לחפש מה לעשות כי בבוקר זה בצפר חוזרת הביתה אוכלת צהריים מכינה שיעורים אם יש לי זמן למחשב יוצאת להליכה ואז סדר היום כרגיל וככה כל יום אבל מה שיהיה יותר קשה השנה זה...

יהיו שוב אימונים של הכדורגל ויהיו יותר משחקים כי אז אני ישחק גם בקבוצה של ז' ח' וגם בקבוצה של ח' ט' וזה אומר משחקים כפולים וזה יהיה קשה אבל יהיה בסדר והשנה לא מעניין אותי מה אנחנו מגיעות לגמר ומנצחות אני לא רוצה להיתאכזב שוב ותכלס רק בגלל שאני רוצה שננצח בגמר התחלתי עם כל זה...

טוב זה כל מה שרציתי ליכתוב הבאתי פה חתיכת חפירה אבל לא נורא(:

אה ועוד משהו אחד...ההליכות דיי עוזרות לי כי בדרך ככל בשעה הזאת מתחילות הבעיות בבית כי אבא חוזר מהעבודה ואמא נחה קצת מכל העבודות של הבית ואז הם מתחילים לדבר ואז העיניים מיתגלגלים...אבל היום הלכתי בדיוק בזמן הבית שלי ניהיה גיהנום זה פשוט מפחיד ואני יודעת למה אבל זאת לא סיבה כי אפשר לדבר על זה ולא ליצעוק כי זה לא יעזור בכלום אבל כמובן שבמצב כזה לא חושבים הרבה לפני המעשים ודווקא במצבים כאלה צריך לחשוב הכי טוב...טוב יאללה אני מפסיקה את החפירה אז יאללה אנשים תהנו מהחיים לפני שיהיו כמו שלי...

חברה שלי שלחה לי שירים של להקה מדהימה וממש אהבתי אותם...

ויש שיר אחד שממש היתחברתי אליו...

ואם הייתי יכולה הייתי שרה אותו לכל כך הרבה אנשים...אז...

הנה המילים שלו:

Don't know what's going on.
Don't know what went wrong.
It feels like a 100 years.
I still can't believe your gone.
So I'll stay up all night,
With these bloodshot eyes,
While these walls surround me,
With the story of our life.

I feel so, much better,
Now that you're gone forever.
I tell myself that I don't miss you at all.
I'm not lying, denying that I feel so much better,
Now that you're gone forever.

Now things are coming clear,
And I don't need you here.
And in this world around me,
I'm glad you disappeared.
So I'll stay out all night,
Get drunk and fuckin' fight,
Until the morning comes out.
Forget about our life.

I feel so, much better,
Now that you're gone forever.
I tell myself that I don't miss you at all.
I'm not lying, denying that I feel so much better,
Now that you're gone forever.

First time you screamed at me,
I should have made you leave.
I should have known it could be so much better.
I hope you're missing me.
I hope I've made you see,
That I'm gone forever.

And now it's coming clear,
That I don't need you here.
And in this world around me,
I'm glad you disappeared.

I feel so, much better,
Now that you're gone forever.
I tell myself that I don't miss you at all.
I'm not lying, denying that I feel so much better,
Now that you're gone forever.
And now you're gone forever.
And now you're gone forever.

וזה שיר ממש יפה לדעתי אז הנה גם קישור:

וזהו לא באתי ליכתוב משהו מיוחד סתם רציתי לעדכן לגבי השיר הזה...

טוב אני מקווה שהחיים שלכם יהיו הרבה פחות מסובכים משלי...