היום הייתי כל כך מאושרת אני חשבתי שזאת התקופה הכי טובה בחיים שלי הכל היה מושלם...
כולם דיברו איתי אף אחד לא רב איתי אף אחד לא כעס עלי והרבה אמרו לי שמתישהו יגיע תקופה כזאת...
אבל כניראה שהתחושות בטן שלי נכונות אני ידעתי שזה טוב מידי כדי שזה יהיה אמיתי...
כל פעם שיש לי משהו שמח משהו אחר מפריע או הורס את זה, זה בדיוק מה שקרה היום...
חזרתי הביתה הייתי במחשב קצת פיתאום הטלפון מצלצל ואז אמא שלי עונה וקוראת לי לענות שזב בישבילי...
פיתאום אני שומעת שזה ירדן ואני כולי אושר כי אני אוהבת לדבר איתו ואז הוא אומר לי את המישפט הבא:
"אני לא רוצה לדבר איתך אל תתקשרי יותר"
ואני לא יכולתי להוציא מילה לא הבנתי מאיפה זה בא ומה עשיתי...
ועוד אחרי השיחה שהייתה לנו אתמול בלילה...
הייתי בהלם שאחרי שכל כך סמכתי על הבנאדם הזה ואחרי שסיפרתי לו את כל החיים שלי רק כי סמכתי עליו הוא פוגע בי בצורה כזאת...
ואני לא סומכת על הרבה אנשים (משהו בילדות שהרס לי את האמון באנשים) ואני אשכרה סמכתי עליו שלא יפגע בי ושתמיד ניהיה ככה ונדבר ככה והוא האחרון שיפגע בי ושוב..טעיתי...
אז לא אמרתי כלום אחרי שהוא ניתק פשוט חזרתי למחשב בההיתי בו כמה ד'ק אז שזה קרה התחלתי ליבכות בלי להפסיק ככה כמה שעות...
זה פשוט לא הפסיק לא משנה כמה זמן ניסיתי להפסיק כמה נשמתי עמוק ושאני נושמת עמוק זה תמיד עובר והפעם? זה לא הפסיק...
זה לא היה בשליטתי אני כל כך ניפגעתי האמון שלי בו פשוט ניקרע ליגזרים אחד אחרי השני...
אני חשבתי שביזכותו אני יחזור להאמין באנשים בעיניים עצומות כמו פעם אבל לא זה היה הפוך בגללו אני לא יסמוך יותר על אף אחד...
הגעתי למסקנה והיא: אתה יכל ליסמוך רק על עצמך שלא תיפגע בעצמך כי אחרים יעשו את זה בלי להבין...
אז הבנתי שאני לבד בעולם הזה ושהיחידה שאני יכולה ליסמוך עליה זאת אני...
אז יש שיר של Simple Plan שממש היתחברתי אליו היום וכל היום שמעתי אותו קוראים לו Welcome to My Life
הוא אומר שם שהוא נימצא במקום לא משלו ואין לו מקום לעצמו להיות לבד ואף אחד לא מבין אותו והוא אומר לחבר שלו שהוא לא יודע איך זה להיות כמוהו והוא לא יכל לידחוף אותו קדימה כי מישהו תמיד מנסה להפיל אותי לתחתית ואז הוא אומר "ברוכה הבא לחיים שלי..."
ואז הוא אומר "אתה חושב שאני מאושר אבל אני לא, אני אהיה בסדר בזכות עצמי" ועוד כל מיני דברים כאלה שביום הזה אני יכולה ממש להבין...אני רק יודעת שממש היתאכזבתי...
היתאכזבתי ממנו כי נתתי בו אמון יקר שהלך לפח ואיכזבתי את עצמי כי נתתי את הטיפת אמון האחרונה שלי למישהו שגרם לטיפה להיתאדות כמו הדמעות שהיו לי היום ולא הפסיקו לרדת...
אז הנה השיר:
http://www.youtube.com/watch?v=gawcyODiKls
אז עד כאן רותם שהמוזיקה היא הדבר היחיד שמצליח איכשהו להחזיק אותה בסדר ומשאיר לה טיפת אושר...
רותם שאת האמון באנשים איבדה בתאריך 7.6.2008 והאמון לא יחזור...
ביי לכולם ואני מקווה שלפחות לכם יהיה חג שמח שלי כבר לא יהיה...