אוקי את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש למישהו מאוד מיוחד בישבילי שאני אוהבת ומיתגעגעת אליו כל כך...
קוראים לו דור..
כמו ששמתם לב הוא כבר לא מגיב לי בבלוג ואני יודעת למה...
הוא שונא אותי...
אבל חשוב לי להגיד שאני אוהבת אותו למרות כל מה שקרה ואני לא אוהבת את עומר...
עומר ממש לא כמוך עומר נחמד והכל אבל אתה פשוט מדהים אתה הבנאדם הכי מקסים שיצא לי להכיר ואני ממש לא מיתחרטת על זה...
הייתי רוצה שנחזור לדבר ושהחברים שלך יפסיקו להיתקשר אלי כדי ליגרום לי ריגשות אשמה כי לעשות לי רגשות אשמה זה ממש קל...
ואני שונאת שעושים לי ריגשות אשמה כי אני גם ככה מרגישה אשמה לגבי מה שקרה...
אני רוצה שכשתטוס עוד 16 ימים אנחנו ניהיה בסדר ואני יזכה לחבק אותך שוב...
אתה לא מבין איזה תקופה קשה אני עוברת עכשיו אבל בכללי אפ'חד לא מבין...
כל האנשים שמיסבבי מתחילים לישנוא אותי אני מרגישה שאני לבד...
אבל אני יודעת שהכל לטובה ואני חושבת שהצד הטוב בכל הסיפור הזה הוא שאני יבין מי החברים האמיתיים שלי, ואין הרבה כאלה...
אני ממש רוצה שתבוא אלי ואני יתן לך חיבוק אחרון ואני מקווה שאני ואתה נמשיך לדבר כי אני כ"כ מיתגעגעת אליך אתה לא מבין כמה...
בחיים שלי לא הרגשתי ככה שאני משהו כ"כ חזק ואני לא יכולה לקבל אותו חוץ מעכשיו וליפני שבע שנים שקרה האסון הכי גדול מיבחנתי במשפחה שלי...
אני כ"כ רוצה להיות איתך לחבק אותך לנשק אותך ופשוט להיות איתך כמו פעם...
הרגשות שהיו לי אליך לא יחזרו בחיים לאף אחד כי אתה האהבה הראשונה שלי ואני כ"כ אוהבת אותך!!!
אני רוצה להיות איתך בקצת זמן הזה שנישאר...אני רוצה לבוא לנמל תעופה וליראות אותך פעם אחרונה...
אני רוצה שתגיב לי ותגיד לי מה אתה מרגיש ואם אתה רוצה לבוא אלי מתי שבא לך או שניפגש איפשהו לא אכפת לי אני רק רוצה ליראות אותך
אני רוצה ליראות שוב את הפנים שלך ולדעת הכי טוב מה אתה מרגיש ואני רוצה שתגיד לי באמת מה אתה מרגיש ומה אתה רוצה...
זהו כאן ניגמרו לי המילים...רק תגיד לי...
אוקיי אני מרגישה שאני חייבת ליכתוב את זה כאן אז אני פשוט יכתוב...
זה משהו שכתבתי לפני כמה שנים שהייתי בערך בכיתה ד' ניראה לי...
הכתיבה ממש לא משהו כי הייתי קטנה אבל לדעתי זה יפה כלומר המשמעות...
אז...הנה:
ילדה בוכה בסוף השביל...
איש באה אליה ואומר: מה לך ילדה?
מי עשה לך רע?
הילדה שותקת...לא עונה...
איש מחבק ילדה בוכיה...
הוא לא מכיר אותה
אבל יודע יותר טוב מכולם שלא טוב לה...
זהו סוד החיים...
זה דבר קסום שאם היה לכל אחד אז כולם היו מאושרים...
אבל בעולם שלנו, העולם המציאותי, צריך הפכים כדי שהעולם יהיה מאוזן...
אז לאלה שחסר להם מחפשים...
ואלה שיש להם מחפשים דברים חדשים ולא נחים לרגע...
זהו זה מה שכתבתי אני לא יודעת אם תוהבו את זה כי הכתיבה קצת ילדותית אז תגיבו וגם אם לא אהבתם תגידו אני ילמד מזה וינסה לשפר...
אז...ביי לכולם...תהנו מהחיים...תחפשו אחר הסוד ואם תמצאו תבינו מה אני הרגשתי כשהכרתי את דור^^
לאב יא^^