אני ניפרדתי ממנו אבל אני עדיין אוהבת אותו...
נפרדתי ממנו כי הרגשתי שהוא לוחץ עלי ואני לא יכולה יותר...
הוא בא אלי ביום שבת (אתמול) וככה הייתה השיחה שלנו:
דור:"מה קורה?!"
אני:"אז ככה אני..."
דור:"את מה?!"
אני:"אני ממש אוהבת אותך אבל..."
דור:"אבל מה?!"
אני:"אבל אני פשוט לא יכולה יותר"
דור:"מה זאת אומרת לא יכולה יותר?!"
אני:"אני פשוט לא יכולה להמשיך להיות איתך :( "
דור:"מה?! למה?! עשיתי משהו לא בסדר?!"
אני:"לא זה לא קשור אליך פשוט...אני לא רוצה חבר עכשיו בכלל אני רוצה להיות לבד"
דור:"טוב...אני לא מבין למה את עושה לי את זה"
אני:"עושה מה?! אני לא רוצה להגיד לך את זה אחרי הרבה זמן ואז תיפגע יותר"
דור"טוב בסדר...אבל שתדעי שאם את משנה את דעתך אני תמיד יחכה לך ותעשי מה שטוב לך כי מה שטוב לך גם טוב בישבילי"
אני:"וואי אתה לא מבין כמה אני שמחה שאתה אומר את ואממ...אל תחשוב שאני לא אוהבת אותך אני פשוט לא מוכנה לחבר עכשיו וזה לא אני זה מן הרגשה כזאת שאי אפשר"
דור:"זה בסדר את לא צריכה להסביר לי כלום אני מבין גם לי הייתה תקופה דומה אבל אנחנו עדיין נמשיך לדבר נכון?!"
אני:"ברור!!!"
דור:"אוקי עכשיו אני רגוע"
הוא כזה חמוד למה יש לי הרגשה מטומטמת כזאת?! למה אני ככה?! אוףףףףףףףףףףףףףףףף
אבל העיקר שההרגשה הזאת תעבור מהר ובלי שום קשר השנה אני לא רוצה חבר אני רוצה להיות לבד נימאס לי מבנים!!!
ואממ...זהו להיום...
לאב יא^_^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
