יום יבוא ואהיה בלתי נראת.

כעבור חודש של ספורט מטורף ותוצאות שפשוט לא משקפות את המאמץ בחרתי בשיטה אחרת.

פתחתי את האינטרנט ונכנסתי לישרא בלוג. כתבתי 'איך, אנורקסיה'.

מצאתי מלא, מלא בלוגים של 'איך להיות אנורקסית'

בחרתי עמוד, עשיתי אן אנד דינו ונכנסתי לאיזשהו בלוג.

קראתי הכל והסקתי מסקנות. ופתחתי בדרך לאנורקסיה.

הרגשתי רע להידרדר למצב הזה, אבל הייתי חייבת. אני בטוחה שסינדרלה אוהבת את הגוף שלה ושהיא לא הייתה משנה אותו.

ירדתי ממשקל 62 ל61 רק מחודש של ספורט ו.. זה כלום אז.. אני חייבת, חייבת לרדת ל58 לפחות ואז.. אז אני אפסיק עם זה ואחזור להיות כמו קודם, זאת אומרת... כמעט.

-

אני בקושי אוכלת... אני מתבססת על חסה, ברוקולי, חלב דל שומן, מים ולפעמים לפינוק זית.

זה קשה, קשה כל כך, אבל יש תוצאות. אני בזה כבר שבועיים ו.. המשקל פשוט נוזל ממני. כבר ירדתי ל59 אבל.. עוד קצת לא יזיק. נרד ל56 ו..נראה משם, אני עדיין לא מרגישה טוב עם המשקל הזה.

-

אני פרה. אימא אומרת שרזיתי אבל.. אני לא מרגישה ככה. אימא אומרת שאני חייבת לאכול, אני שונאת אותה על זה. למה היא לא מבינה שטוב לי ככה- אני ו...אנה.

אני כבר חודש וחצי בקושי אוכלת ו.. היא לא מבינה שזה למטרה נעלה שאין עליה.

או... סינדרלה, התגלי לי את מישקלך? הרי.. אנחנו באותו הגובה, 1.68 ועדיין, אני יותר גדולה ושמנה ממך.

את בטח שוקלת 45, ואני, אני שוקלת 54 אני צריכה לרדת עוד.