לחיות בחלום

הנה למה אני לא אוהבת את יום שישי שבת.

יום שיש אני קמה בתשע או עשר , אוכלת קוראסונים שותה תה . ומנקה את הבית עד שתיים וחצי בערך.

שזה כולל לארגן את הקומה למטה לשטיפה שזה לשאוב ולסדר לעשות את הקומה למעלה שזה לשאוב לסדר לשטוף כולל מקלחת , ואם נשאר זמן אז גם את הקומה היות למעלה , אחרי זה נשאר רק לטפל בכביסות , ובערב להכין סלט ולסדר את השולחן , אחרי האוכל(ארוחה עם קידוש) אחים שלי עוזבים את השולחן , ואני ואמא שלי מסדרות , ואני שוטפת כלים , אחרי זה יוצאים עם חברים מגיעים בשתיים עשרה וחצי אחד ונשארים ערים עד שלוש מול המחשב .

יום שבת , אני קמה בשתיים עשרה או יותר , תלוי מתי הלכתי לישון. אוכלת , עושה שיעורי בית לפעמים , וסתם מעבירה את היום במחשב קריאה וטלויזיה .

עכשיו יום שבת זה יום מייאש וגם אין לי כוח לעשות בו כלום.

וזה למה אני לא מחבבת אותם במיוחד . לאומת זאת כל השבוע זה נחמד כי ברוב הימים יש לי מה לעשות ולא משעמם לי , כי אני אוהבת להיות עסוקה.

עוד פוסט לא נחטץ , אבל יש לי מחסור בחומר כתיבה .

הדבר היחיד הטוב שקרה לי השבוע זה שקיבלתי 160 לבייביסיטר והחזרתי כסף לכל מי שאני חייבת לו , ובמקום זה חייבים לי! .. ואו זו הרגשה טובה ! נפתרתי מהחוב לשרון(67 ש"ח) .

אני חופשייה !!

שיהיה לכולכם המשך סוף שבוע מהנה וכיף!

אוהבת , לידור!