זה בגלל שאין לי רעיון לפוסט ונורא בא לי לעדכן , אז קודם כל
הקטע נכתב מלשון בת לבן , אבל בשביל שיר שביקשה שאני יקדיש לה את זה אז מלשון בן(אצלה עשיתי מבת לבת) לבת.
(אני יודעת שנתתי לחלק מהאנשים שקוראים כאן את זה כבר והם קראו את זה , אבל משעמם לי ! תנסו להבין!)
עוד משו אחרון, אם יש מישהו שקורא כאן ובל לאנימה קון שיגיב אני רוצה להכיר משם אנשים לפני שאי באה לשם (שרון לא את !)
יש משהו קסום במבט שלך .
כל פעם שאני מסתכלת בענייך,
אני שוקעת אל תוך עולם אחר
טוב יותר, יפה יותר.
כאילו את רואה את העולם
בדרך אחרת משאר האנשים.
בדרך טובה יותר, אופטימית יותר.
יש משהו חבוי במבט שלך.
דרך הבנה אחרת.
מבט המסתיר כאב עמוק
בצורה כל כך יפה וקסומה,
מבט הנותן ביטחון לכל סובביו.
בגלל זה אני שונא שאת מאבדת את זה.
כשהמבט, הכל כך קסום שלך.
הופך פתאום להיות מבט עצוב.
המתחנן לעזרה, לאהבה.
ואני תוהה, איך מבטך משתנה
כל כך מהר.
ולאן הביטחון והקסם נעלם.
לכן אני לא יכול לסבול
לראות אותך עצובה.
בגלל שככה את בתאדם שונה,
אחרת.
את פשוט לא את .
(את המשפט האחרון שיר כתבה , אני כתבתי את זה באמצע שיעור ! וזה הוקדש לשלוש אנשים שונים באותו יום!)
ו...(כן אני יודעת שאני חופרת הרבה בשביל פוסט לא נחוץ) היה לי ממש משעמם שכתבתי את זה , אחרי הכל זה היה בשיעור של יפתח.
אוהבת , לידור!

תמונה מההופעה שהייתי בה ! (גנבתי מהפורום)