ביום האהבה לא כתבתי, עצובה מדי בשביל לכתוב..
כמו שסיפרתי בפוסט הקודם רציתי לעשות משו נועז..כלפי מי שאני אוהבת..כמו כולם..
אבל מתברר שאני לא היחידה שרציתי לעשות משו נועז...
ומישו עשה משו נועז כלפיי..(דור)
אז בסופו של דבר עשיתי משו נועז שקשור ליום האהבה..(די כבר להגיד נועז!)
נפרדתי מדור כדי לא להיות עם מי שאני לא אוהבת ביום האהבה..
אבל עדין,אני לא אם מי שאני אוהבת,אז מה הטעם?!
לרוס למישו אחר את יום האהבה?!
אני לא מבינה אם עשיתי את הדבר הנכון..
אבל אני מאמינה ב-
ג-ו-ר-ל!
אז בינתיים הכל לטובה..
משאירה תחיוך על הפנים(:
גם שהדמעות יורדות..
וחונקות תגרון..
לא להפסיק לחייך(:
זה יכול להיות חיוך הכי צבוע שבעולם..
ורק אנשים שבאמת מכירים אותי יבדילו בין חיוך אמיתי לצבוע..
בכל מקרה..
לפעמים חיוך הוא סם קו עקום\\:
לא משנה כמה שהדמעות חונקות ושורפות תנשמה מבפנים...
חייך אל העולם והעולם יחייך אלייך(:
אפשר לשנות את העתיד אבל לא את הגורל..
ולפחות אני יודעת שאם משו צריך לקרות הוא יקרה לא משנה עד כמה הוא יכול לכאוב..
אז בינתיים שומרת על המוטו:
תן חיוך הכל לטובה((:
בינתיים נותנת אווירה של הכל בסדר..
אבל..
זה נכון?!
333>
-נעם-