לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים של יונפי


סיפור חייו של יונפי - איש העיר שרוצה כפר ומחפש את מה שכל רווק רוצה (או שלא...) בין לבין שואל שאלות ורוצה עצות לחיים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שנה ליונפי


שנה עברה מאז פתחתי את הבלוג והצגתי עצמי לעולם.

שנה עברה ומסתבר שכלום לא השתנה ובעצם השתנה הרבה.

תלוי בנקודת המבט.

לא כתבתי הרבה כי הייתי דיי מרוכז בעבודה וביחסיי עם טלי, שכנראה יבואו אל קיצם עוד שבוע וקצת.

אחרי חודשיים של היכרות , הרגשתי שאנחנו תקועים במקום.

תדירות המפגשים ואופי הקשר אינם מתאימים לי.

טלי צריכה הרבה ספייס , יש לה הרבה דברים על הראש ועד עכשיו היא לא יכולה לסדר את סדרי העדיפויות שלה.

לפני מס' ימים ביקרתי אצלה בבית , ואמרתי לה את שעל ליבי.

היא אמרה שהיא עדיין לא מרגישה בזוגיות , כל הזמן דברים ומפגשים קורים כך שאין לה זמן לחשוב עלינו ברצינות.

אמרתי לה שאני מרגיש שכל הצעה לבילוי משותף זה כאילו שאני לוקח לה עוד זמן שלא בא לה לוותר עליו.

ואני ממש לא מוכן למערכת יחסים מהסוג הזה.

אי אפשר לבנות מערכת יחסים בלי מפגשים תדירים, בלי לישון ביחד, בלי להרגיש את הביחד.

כי ככה זה נראה ש "אני יוצא עם מישהי..." ולא "יש לי חברה".

אמרתי לה שאני רוצה פסק זמן - בשבילה.

אני לא אצור קשר , ניתוק מוחלט  , אני אתן לה את החופש לחשוב על מה היא רוצה מהקשר שלנו.

והיא הסכימה ואמרה שבכל מקרה תדבר איתי עוד כ שבוע .

חבל לי לאבד אותה , אבל בעצם קצת קשה לאבד משהו שכנראה לא היה שם מלכתחילה.

אז אחרי חוויות שונות והיכרות עם אנשים חדשים חלקם מכאן וחלקם מהדייטים , אפשר לומר שנפתחו לי כמה נקודות אור, מס' תובנות, והמשך תקוות לחיים טובים יותר.

 

שנה עברה, שנה חלפה וזה אני:

מיוחדת, ישרא, מיקה, אוהד חיטמן, טיולים, דייטים,ידידות, יזיזות, ים,

בתי קפה , כמיהה

תמי, טלי , אהבות חולפות, הופעות, געגועים , עיניים, שינויים בעבודה.

יונפי.

 

שבת שלום חברים יקרים

 

נכתב על ידי , 6/2/2009 20:11   בקטגוריות אהבה, זכרונות, זכרונות מהעבר, טלי, יום הולדת, כמו אז,, כמו אז, כמו עכשיו., אהבה ויחסים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



והלילה הזה, הלילה הזה כולו ...... לבן.


מחשבות רבות , מתרוצצות עכשיו.

לא מצליח לישון - והלילה נמשך לעד.

 

החגים שבפתח לא נותנים לי מנוח.

מה יהיה ? כבר אין לי כוח.

 

חי מיום ליום , מבזבז את ימיי ברוח.

חברים מתחתנים סביבי , גם אני רוצה כבר לנוח

 

מאישה לאישה מפגישה לפגישה

פעם ב ... מגיעה מישהי חדשה

 

שמחליפה את הקודמת

ומזכירה או לא את המיוחדת

 

הוריה שאלו היום לאן נעלמתי

ואני אמרתי עסוק , ואת רגשותיי הסתרתי

 

ישבנו איתם שנינו על גבעת החול

והרגשתי שייך , הרגשתי קרוב

 

היום היה יום כמעט כמו פעם, כמו אז:

 

כמו אז אכלנו יחד ארוחת בוקר.

כמו אז יצאנו עם "הילדה"  לטיול צהריים.

כמו אז הזמנו פיצה ואח"כ הלכנו לראות שקיעה.

כמו אז העברנו ערב בבית מול הטלויזיה.

כמו אז היום עבר כ"כ מהר , ללא רגע שיעמום.

כמו אז נהנינו מחברתו של השני ליום שלם .

 

הלוואי שתגיע אותה אחת שאיתה אוכל להיות שלם כמו אז.

 

שתהיה דומה ותרצה יותר

שעליה לא אוכל לוותר

 

לילה / בוקר טוב חברים.

שיהיה שבוע נפלא

ללא נדודי שינה

 

 

 

נכתב על ידי , 21/9/2008 03:36   בקטגוריות אהבה, עם עצמי, אהבה ויחסים, לילה לבן, זכרונות, זכרונות מהעבר, לבלות, כמו אז, כמו עכשיו.  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



30 בספטמבר - סוף עידן התמימות


הפוסט הבא נכתב עקב השפעה קשה של מנת יתר של אקמול צינון

עקב הזכרון של הפעם האחרונה שהייתי חולה

עם הקוראים הסליחה אם יצא פוסט שיכור

 

2007 כמה ימים לפני ה 30 בספטמבר

3 צימרים בצפון , אני המיוחדת והחברים מבלים את חג הסוכות הראשון.

חוגגים לי יום הולדת מאוחר , עושים בערב על האש, כלבים מתרוצצים מאושרים ביננו.

ביום השלישי בדרך חזרה עושים מסלול טיול ברכב,

נתקעים עם הרכב, מחולצים עם עזרה של עובר אורח,

חוויות שיזכרו תמיד.

 

2007   30 בספטמבר - יום ראשון של חול המועד סוכות

חיכיתי ליום הזה.

חיכיתי כ"כ הרבה זמן.

שלא יהיו הפרעות של עבודה ודאגות אישיות.

חיכיתי לומר לה שאני מאוהב בה , שאני רוצה שננסה , למרות שאנחנו ידידים כבר שנים.

 

ולפני שהספקתי ....

"תשמע יונפי , אני רוצה לספר לך משהו .... התחלתי לצאת עם מישהו שמאד מוצא חן בעיני......"

ככה זה התחיל .

הם יצאו כל יום (חופש סוכות יש הרבה זמן ....)

ופתאום כל התכנונים שלי נזרקו לפח.

ואז נהייתי חולה , מן תגובה טבעית כזו של הגוף.

שבוע שלם של חול המועד סוכות - 7 ימי חופש ואני במיטה.

רואה אותה יוצאת איתו , לוקחת את כלבתה לטיולים איתו.

לא ידעתי איך להתמודד עם זה , הרגשתי אבוד , כלוא בין קירות הבית עם חום גבוה.

לא תפקדתי בעבודה, לא הייתי מסוגל לחשוב על כלום.

כעבור חודשיים היא עזבה את הבית , כ"כ מהר.

לפעמים אני חושב עד כמה רציתי לעצור את הזמן בנקודה ההיא של לפני ה 30 בספטמבר

בזמן שעוד הייתי די תמים ושקוע בחלומות שלא יתגשמו.

 

2008 30 בספטמבר - שנה אחרי

צחוק הגורל - ב 2007 זה היה היום שבו התחיל השינוי בחיי (רעידת אדמה מבחינתי )

ב 2008 זה יוצא א' תשרי - היום הראשון בשנה - גם סוג של התחלה חדשה.

 

היום אחרי כמעט שנה מחפש שותפה לחיים במקומות אחרים ,

עדיין לפעמים יש את התקווה (הקלושה) שאולי יום אחד היא תרצה.

אבל היום קצת יותר מפוקס , מבין שאין טעם לחשוב על זה ולקוות לשווא.

 

נזכרתי בכל זה כי עכשיו זה מתקרב , היום הולדת , התאריך ההוא

והעובדה שזו הפעם האחרונה שהייתי חולה.

 

מבקש בקשה אחת ממך היושב למעלה - בבקשה לא שידור חוזר .

שיהיה רק טוב .

 

נ.ב סביר להניח שהפוסט הזה לא היה נכתב אם הייתי בריא וללא השפעה כימית

אבל זה מה שיצא .

 

למרות שעוד מוקדם:

שנה טובה לכולם עם התחלות חדשות טובות .

 

 

נכתב על ידי , 9/9/2008 23:13   בקטגוריות אהבה, זכרונות, זכרונות מהעבר, צחוק הגורל, אהבה ויחסים  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

בן: 50




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליונפי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יונפי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)